רס"ר (במיל') עמרי בלקין ז"ל

היית אש והיית רוח, והיית גם מים וגם אדמה.
אנחנו יושבים במקום שהוא שלך מבחינתי, הבית שלך שיכלת להפוך את העולם בשבילו, שהזמנת אותנו תמיד, ושהובלת כמנהיג ראוי.
יושבים אצלך בבית ואני חושבת על השבועות האחרונים, על הכישלון שלנו ועל המדינה שלנו, ועליך ועל כל מה שעברנו יחד.
מעניין מה היית חושב ואומר אם היית כאן ורואה מה קורה, בטוחה שהיית מתחרפן. ממש צועק אבל וכועס.
היית אמור ללכת לעשות משהו עם זה, סימנת מטרה ואתה יורה, עושה מה שצריך כדי להכנס לזירה.
איזה כיף לי שהייתה לי את ההזמנות לעבוד איתך ולהיות חברה שלך בשנתיים האלה, שזכיתי ללמוד ממך ולחוות אותך, היית השראה בשבילי.
השראה איך להיות נאמן לעצמי ולהגיד את מה שאני חושב, וגם לעשות מה שצריך כדי לקדם את זה.
השראה איך להיות רגיש, לאהוב ולחבק כשמרגישים שרוצים בלי להתבייש.
השראה בציונות שלך, השראה בתחביבים שלך, במחשבה היצירתית שלך, בלא להתבייש במה שמדהים ובמה שכואב.
השראה מה זה חבר טוב, כזה שיעמוד לצידך בלי לשאול כי זה לא משנה מה צריך, כזה שמצחיק אותך עד כאב בטן וגם יגיד לך בפנים את האמת הכואבת.
אני מרגישה שה7.10 הביא כהות חושים מטורפת, משהו שהמוח כניראה עושה כדי לשמור על הנפש, ואני מרגישה שזה לא מגיע לך. מגיע לך שנרגיש בעצמותינו את העזיבה שלך מאיתנו, ובעיקר מגיע לך שנחגוג את מה שהיית כמו שאתה היית עושה, ואני מבטיחה לך שזה יגיע שזור תמיד ביחד, הכאב והשמחה.

אהוב יקר, מבטיחה לך להמשיך את האמונות שלך בעולם הזה בדרכי, תמיד תהיה איתי לאורך הדרך, בחינוך בים ובחיים.

״כמו דייג עקשן עם רשת עשויה חורים
בסירת עץ קטנה מטלטלת במים סוערים
לא ויתרת לא אמרת נואש והלב שלי חזר לפעום מחדש״