בן טובה ואברהם, נולד ביום כ"א באלול תש"ך (13.9.1960) בתל-אביב. נמרוד למד בבית-הספר "עליות" ברמת-גן ובבית-הספר "אורט" ברמת-גן, במגמת מכניקה עדינה. הוא היה חבר בתנועת "הצופים", סיים קורס מדריכים והיה פעיל במשמר האזרחי. נמרוד שימש כמדריך בתנועת "הצופים". הוא היה בין עורכי העיתון של בית-ספרו, אהב ספרות, בעיקר ספרות צבאית, וקרא כל חומר שהזדמן לידיו בנושא הצבא. נמרוד השתתף בחידון על "תודעת אויב", וזכה בפרס על הישגיו. לקראת גיוסו לצה"ל היה נמרוד בין מארגני גרעין נח"ל, שיעדו היה קיבוץ-יזרעאל.
בספטמבר 1979 הוא התגייס לנח"ל, אבל לאחר זמן עבר לשרת בחטיבת גולני. נמרוד היה גאה על שירותו בחטיבה זו. ביוני 1980, הוא עבר קורס נהגי נגמ"ש ועלה לדרגת רב"ט. בפברואר 1981, עלה נמרוד לדרגת סמל, ונשלח לקורס קצינים. אולם בגלל סיבות של בריאות, הוא נאלץ להפסיק את הקורס זמן קצר לפני שסיימו. בדצמבר 1981 עלה נמרוד לדרגת סמ"ר.
כשפרצה מלחמת שלום הגליל, הוא יצא עם יחידתו לקרב. ביום י"ט בסיוון תשמ"ב (10.6.1982) נהרג נמרוד מטיל שנורה ממסוק סורי בג'בל ברוך, ליד עין זחלתא. בן 21 שנים הוא היה במותו.
נמרוד הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול בתל-אביב. הוא השאיר אחריו הורים, אח ואחות.
שר הביטחון כתב עליו להוריו: "נמרוד היה חייל מצוין, שקט, מסור, רציני, ואחראי, מילא את תפקידיו ומעבר לכך בעת הצורך".
לזכרו הופיע ספר, ובו העלו קווים לדמותו בני-משפחתו, מוריו, מפקדיו וחבריו.
2 תגובות
נמרוד, כן, עבר הרבה זמן, אבל אני זוכר כל יום את היום הנורא ההוא. את היום בו שלפנו אותך מהנגמש והייתי בטוח שזה רק פציעה. אבל טעיתי. איבדתי אותך באחת. כשהגעתי לראשונה ליחידה, אתה דאגת לי כאח לחייל חדש שלא יודע מימינו ומשמאל. לא היית חייב, זה לא היה תפקידך, עמדת להשתחרר. אבל זה נמרוד שגדל בצופי רמת גן. באיזה שהוא מקום עמוק בליבי, אני מאמין שאני ראש הנהגה כממשיך דרכך. יהיה זכרך ברוך.
עוד שנה חלפה, ואני שואל את עצמי, אם יש גן עדן שם למעלה (אני בטוח שאתה שם), אתה מסתכל עליי שם מלמעלה ובחצי החיוך המפורסם שלך רואה אותי במדי הצופים ואומר "הצויירף?".
יהיה זכרך ברוך