בת פולה ומרדכי, נולדה ביום י"ד בתמוז תרפ"ח (2.7.1928) בירושלים. בת יחידה להוריה. מילדותה נתבלטו כשרונותיה בענפי אמנות שונים – ציור, פריטה על פסנתר וריקוד – והיא התמכרה להשתלמות בהם, בייחוד במחול. עם זאת קנתה לה בקיאות בספרות. כל אלה יחד עיצבו את דמותה של הנערה הזאת, בוגרת הגימנסיה "רחביה", לדמות הרמונית שהבטיחה רבות. היתה מדריכה בתנועת "הצופים", התכוננה לחיי חקלאות ומילאה תפקידים ב"הגנה" מגיל צעיר. בראשית מלחמת-העצמאות יצאה ללוות שיירות במסגרת ה"הגנה" והשתתפה בהגנה על נקודות מבודדות. לאחר שפונו הנשים והילדים מעטרות היתה היא ה"אם" לנשארים במקום. ביום שבו הוחלט על פינוי כללי של היישוב הזה, ידעה לעודד את היוצאים ולהשפיע עליהם מביטחונה. אך היא עצמה כתבה להוריה מכתב-פרידה וביקשה את סליחתם על שהיא עוזבת אותם. היא הרגישה שלא תוסיף לראותם.
תחנתה האחרונה היתה נוה יעקב – במבואות ירושלים בצפון. ביום ז' באייר תש"ח (16.5.1948) בשעת ההתקפה הכבדה שקדמה לפינוי הנקודה, יצאה להגיש עזרה לחבר שנפצע בשדה, למרות האש הקטלנית שהשתוללה סביבה, ונפלה שם. נקברה בנוה יעקב.
ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועברה למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.