בן עליזה ודן ז"ל, נולד ביום י"ט בכסלו תשכ"ב (27.11.1961) בתל-אביב. רועי למד בכיתה א' בבית-הספר הממלכתי "גבריאלי" (הכרמל). אחר-כך הוא נסע עם הוריו לצרפת והמשיך ללמוד שם בכיתות ב'-ד'. כשחזרה משפחתו לארץ, חזר רועי ללמוד באותו בית-ספר עד גמר הלימודים בכיתה ח'. הוא המשיך ללמוד בבית-הספר העירוני א', אבל לאחר מכן החליט לעבור לבית-הספר המקצועי "שבח" ובו סיים את לימודיו התיכוניים. רועי היה חבר בתנועת "הצופים", ובמשך תקופה ממושכת פעל בה גם כמדריך. הוא אהב מאוד לעסוק בשחייה ובסקי מים, והשתתף בפעולות של צופי-ים.
כשהגיע מועד גיוסו לצה"ל, התלבט רועי במה לבחור. הוא אהב את הים ורצה להתנדב לקומנדו הימי; הוא היה חבר בגרעין של "צופים" ורצה לצאת איתו לנח"ל. ואולם לבסוף, בראשית שנת 1981, כשהתגייס לצבא, הוא הוצב ביחידה מיוחדת ושירת בחיל הרגלים ובחטיבת "גבעתי".
רועי לא הספיק לשרת זמן רב בצבא, אבל במעט הזמן ששירת הכירו חבריו את תכונותיו המיוחדות וכך כתבו עליו לאחר מותו:
רועי היה טיפוס נלחם, נאבק, לא משלים מהר,/ מין מרד נעורים כזה סוער./ דמיון עשיר שלפעמים נשא אותו למרחקים,/ וחשק לנסות את כל המשחקים האסורים./ ללא חוש סכנה, ללא פחד ובעקשנות,/ הגשים את כל יצרי ההרפתקנות./ אופי פתוח שתמיד הקיף אותו בחברים,/ וחיוך רחב שאנחנו לא שוכחים./
זמן קצר לאחר גיוסו, ביום ו' באדר ב' תשמ"א (12.3.1981) נפל רועי בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקריית-שאול. הוא השאיר אחריו הורים, אשר נותרו בקשרים משפחתיים והדוקים עם בני כיתתו בבית-הספר. לאחר פטירת אביו, שנתיים לאחר נפילתו, נמשך קשר מיוחד זה עם אימו עד היום הזה.