עודד, בן פאני ואוסקר, נולד ביום א' באב תרצ"ט (17.7.1939) בירושלים. את לימודיו היסודיים החל בבית-הספר "אשכול" והמשיכם ב"גימנסיה העברית רחביה". את לימודיו התיכוניים סיים ב"בית חינוך" בירושלים, בשנת 1957. עודד אהב את נופי הארץ והרבה לסייר ולטייל בשביליה, ועניין מיוחד היה לו בארכיאולוגיה של ארץ ישראל. מילדותו התמסר בשעותיו הפנויות לתחביבו – איסוף בולים, סמלים ומטבעות. מגיל צעיר היה פעיל בתנועת "הצופים" ובמסגרתה התנדב ללמד עברית במושבי העולים בפרוזדור ירושלים.
עם חבריו לגרעין בתנועת הצופים התגייס לנח"ל. בתוך שירותו הצבאי עבר קורס אימון מתקדם, קורס צניחה וקורס קשרים, וכמו-כן שימש בתפקיד מדריך-שליח של התנועה בבית-הספר הריאלי העברי בחיפה.
עם סיום השירות הצבאי הצטרף כחבר לקיבוץ מגל שבעמק חפר. בשנת 1961 החל ללמוד בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר שנה המשיך את לימודיו באוניברסיטת אוטרכט שבהולנד, בפקולטה לרפואה וטרינרית. בימי הכוננות שלפני מלחמת ששת הימים עזב את לימודיו ושב ארצה להתייצב ביחידתו. בראשית 1968 סיים בהצטיינות את לימודיו ברפואה וטרינרית. עתה שב ארצה והחל לחפש את דרכו המקצועית. עבד תקופה קצרה בלשכה הוטרינרית ברחובות ואחר-כך בחברה פרטית ליבוא ולהפצת תרופות. בשנת 1970 החל לעבוד כרופא עופות איזורי בירושלים, מטעם משרד החקלאות. בעבודה זו ראה ייעוד והתמסר לה בכל מאודו. הוא הדריך את מגדלי העופות הבלתי-מנוסים והשתדל לעשותם חקלאים של ממש, שיראו ברכה בעמלם. לשם הגשמת שאיפה זו לא חסך במאמצים להסביר, להדגים ולשכנע. סבלנותו הרבה ומסירותו לעניין אף מחוץ לשעות העבודה הרשמיות, יחסו ההוגן לכל ואדיבותו הרבה, היו לשם דבר בכל ישובי האיזור. מגדלי העופות הכירו לו תודה ורבים אף היו לו לידידים. חוש ההומור המעודן שבו ניחן, אף הוא סייע לו לקשור קשרים עם זולתו. תמיד דחקה בו השאיפה ללמוד ולדעת יותר; בד בבד עם עבודתו המעשית בשדה, השתלם במסגרת לימודי ההמשך ברפואה, באוניברסיטת תל-אביב. ביום הכיפורים תשל"ד (6.10.1973) היה במעוז "מילנו", מול העיר קנטרה שעל גדת תעלת סואץ. בשעותיה הראשונות של המלחמה, בעומדו בתצפית במעוז, נפגע ונהרג. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים. עודד הניח אחריו הורים דואבים, אשה – רבקה, אותה נשא בשנת 1963 ושתי בנות – יערה (1971) ודנה (1972).
עודד חלם להקים בירושלים מעבדה גדולה לשירות חקלאי האיזור, שתהא ברמה מדעית גבוהה ושבה יקודם מחקר מחלות העופות. המעבדה שהחל להקים אכן התפתחה מאוד ונקראת כיום על שמו; ביזמת חבריו הרופאים, משקי האיזור, חברות לייצור תרופות והמשפחה, הוקמה קרן הנושאת את שמו, ומפירותיה מחלקים מדי שנה פרסים למחקרים בתחום רפואת העופות.