בן סוניה וברוך, נולד ביום י"ג בשבט תרפ"ט (24.1.1929) בתל- אביב. תחילה למד בבית-הספר היסודי "נס ציונה" ואחר-כך בגימנסיה העברית "הרצליה". הוא נתחבב על מוריו וחבריו שבקרבם התבלט בשאיפותיו ומצפונו. מלאכי ידע להוכיח את חבריו בדברים שקולים ומתונים אך ללא פשרות. הוא התמסר ללימודים ריאליים ושאף להיות מהנדס-מכונות. גם בספורט הגיע להישגים ניכרים וקיבל את הגביע הנודד הניתן על-ידי הגימנסיה. כן היה חובב מוסיקה. מלאכי הצטרף ל"הגנה" בהיותו בן 15 ועם סיום חוק לימודיו, בשנת תש"ז, יצא עם חבריו הצופים להכשרה מגויסת בקיבוץ דפנה. שם קרא הרבה והתעניין בשאלות הכלכלה המדינית.
עם פרוץ מלחמת-העצמאות השתתף בסיורים ובקרבות בגליל העליון, עבר קורס חובשים ושירת בחטיבת "יפתח". בקרב על כפר סולד נפצע ולאחר שהחלים חזר לפעולות. במכתביו הביתה הגיב נמרצות על שמועות של הלך-רוח פשרני ורודף שלום בכל מחיר שכאילו התפשט בעורף. "כנראה שעודכם בני גלות, אנו לא ניכנע לא לנייטרלים ולא לבני דודינו… עושים את העבודה ממש ורוצים לגמור אותה אחת ולתמיד". לקרב האחרון שהשתתף בו, ההתקפה השנייה על משטרת נבי-יושע התנדב, כי לא רצה לעזוב את חבריו בפעולה. ההתקפה הזאת נערכה בליל 19-20 באפריל 1948. החבלנים פרצו את הגדרות, קרבו לבניין והחלו להניח את חומר הנפץ. תוך כדי כך התגלו והושלכו לעברם רימונים שגרמו לנפגעים. פינוי הנפגעים עיכב את הפיצוץ ובינתיים נפגעו לוחמים נוספים וביניהם החבלנים, והמטען לא הופעל. עם עלות השחר ניתנה הוראה לסגת. הנסיגה בוצעה תוך לחימה בכוחות אויב ניכרים שהוזעקו למקום ולכוח היו נפגעים רבים. בקרב על נבי-יושע נפל, ביום י"א בניסן תש"ח (20.4.1948) ושם הובא למנוחת-עולמים.