בשנות ילדותו המוקדמות התגורר במושב מירון. בהיותו בן שנה וחצי עברה המשפחה להתגורר בחיפה שם גדל והתחנך. לירון היה מלח הארץ. הוא התחנך וחינך לאהבת הארץ, נופיה וייחודה, הכל דרך רגליו ועיניו. בהיותו בן עשר הצטרף לתנועת הצופים והיה פעיל כחניך ומדריך עד סוף כיתה י"א. לירון הרבה להשתתף בחוגים ובקורסים כגון קורס מש"צים, קורס סיור וניווט, חוג משוטטים וידיעת הארץ. לקראת גיוסו לצבא החל לירון לשפר את כושרו הגופני במטרה להיות חייל קרבי. במרס 1992 התגייס לירון לצה"ל ושירת בנח"ל. לירון היה גאה מאוד בכומתתו הירוקה ושאיפתו הגדולה היתה להגיע לקצונה, חלום שנגדע באיבו. כתום שנה לערך של שירות בלבנון חש לירון ברע פעמים מספר. תלונותיו לא נבדקו לעומק ברצינות. לאחר שהתמוטט פונה לביה"ס לצילום חזה, אז התבשרה המשפחה על הנורא מכל- גידול ממאיר אובחן בבית החזה של לירון. מיום זה חי לירון על זמן קצוב. לאחר מסכת ייסורים שלוותה באופטימיות רבה מצידו של לירון וברצון אדיר לחיות כשל גופו של לירון. ביום י' באב תשנ"ד נפטר לירון והוא עוד לא בן עשרים ואחת.