בן מרסל ורן, נולד ביום י' בתמוז תשכ"ו (28.6.1966) בתל-אביב. יעקב (הוא ז'אק) היה בן הזקונים במשפחתו, ולכן היה ילד מפונק. כשהגיע זמנו ללכת לגן הילדים, בכה שאינו רוצה ללכת לגן, ואמו ישבה איתו בגן ימים שלמים. כעבור כמה שנים, עברה המשפחה לגור בתל-כביר, ויעקב למד בבית-הספר היסודי "ברנר" שבשכונה. יעקב אהב ללמוד, אבל שמח מאוד לבלות בחברת ילדים. הוא הצטרף לתנועת "הצופים", והיה פעיל בתנועה, תחילה כחניך ואחר-כך כמדריך. חבריו הצופים זוכרים אותו כמי שהיה המנהיג והמוביל בטיולים ובימי העבודה.
יעקב החליט לצאת לעבודה. הוא התקבל לעבודה בחברת "בלאק אנד דקר", וכשקיבל את משכורתו הראשונה שמח לקנות לעצמו בגדים יפים ונעלי ספורט חדישות ביותר.
יעקב אהב מאוד לשחק עם הילדים הקטנים במשפחתו. הוא נהג להרים אותם על כתפיו, ולשיר איתם את השירים שלמדו בגן. הקשר שלו עם בני המשפחה היה חם והדוק, ובכל הזדמנות שהייתה לו ביקר אותם ושאל לשלומם.
בתחילה חשב יעקב לצאת עם חבריו לגרעין נח"ל, ואולם כשהגיע מועד גיוסו העדיף להתגייס לצה"ל לפני חבריו. יעקב התגייס והוצב לשרת ביחידה של גולני. מיום שהתגייס, נעשה יעקב קשוח וסגור. אימוני הטירונות היו קשים לו מאוד, אבל הוא אהב את הצבא ולא התלונן.
עוד לפני שסיים את הטירונות, נהרג יעקב בתאונת מסוק שאירעה בנחל בזק. הוא נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ"ז באלול תשמ"ד (24.9.1984), והובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בחולון. הוא השאיר אחריו הורים, אחיות ואח. משפחתו הקימה אנדרטה לזכר חללי המסוק שהתרסק. האנדרטה הוקמה ליד המתנ"ס שבמרכז תל-כביר, ומעליה הוצב זנב המסוק שבו מצא יעקב את מותו. כמו כן הוקמה לזכרו אנדרטה בגן יוחננוף.