בן דינה ולודביג. נולד בה' בתשרי תרפ"ז (10.9.1926) בירושלים. למד בבית הספר העממי בתלפיות, אחר-כך עבר לגימנסיה העברית והיה בין מסיימיה. היה חבר בתנועת הצופים וברבות הימים שימש כמדריך בצופי ירושלים. אליהו הצטרף לנסיעותיהם המרובות של הוריו האומנים בעולם הגדול וכך הרחיב את אופקו הרוחני. הוא ידע לשלב את כשרונותיו הרב-גוניים – במוסיקה, ציור ותיאטרון – בחיי השירות שלו ולנצלם להעשרת חבריו בפעולות ובמחנות. תחביבו העיקרי היה בניית אניות ושאיפתו היתה להיות מהנדס בצי העברי. בשנת 1944 התגייס לפלמ"ח והיה למפקד כיתה. אור לי"ח בסיון תש"ו 16/17.6.1946)) נערך מבצע "ליל הגשרים" שבמסגרתו יצאו יחידות פלמ"ח לפוצץ אחד-עשר גשרי כבישים ומסילות ברזל בשמונה מקומות בארץ, על מנת לנתקה מן הארצות השכנות. אליהו יצא עם יחידת פלמ"ח לפוצץ שני גשרים, גשר הרכבת וגשר הכביש, שנטו על נחל אכזיב. היחידה נתקלה באש שירו נוטרי הגשרים וארבעה-עשר לוחמים נהרגו: שלושה-עשר מתוכם, ואליהו ביניהם, נהרגו כשהאש פגעה בחומר הנפץ שנשאו אתם וגשר הרכבת נהרס על הלוחמים שתפסו מחסה בין עמודיו. הוא הובא למנוחת עולמים בקבר אחים בבית העלמין שבחוף הכרמל. הניח הורים ואחות. חברתו מהפלמ"ח כתבה לאחר מותו: "בפניו ובכל הליכותיו של אלי היתה נסוכה אצילות. בקירבתו הרגשתי תמיד את שמחת עליית הנשמה. רב כשרונות היה, בעל הומור בריא וחביב ועשיר-רגשות. הוא ידע את אשר לפניו והיה תקיף בשאיפותיו. השכלתו היתה יסודית ורב-צדדית באמנות, ציור, מוסיקה ודרמה".
ליל הגשרים התרחש בתאריך י"ח בסיוון תש"ו, הלילה שבין ה-16 ל-17 ביוני 1946. החללים נפלו במהלך הפעולה חלקם בלילה של ה16.6.1946 וחלקם לאחר חצות הליל ב17.6.2020.
בשנת תשכ"ח (1968) הועברו עצמותיהם של י"ג חללי הפעולה לקבר שנכרה בלב האנדרטה שהוקמה לזכרם במקום נפילתם- גשר הזיו.