שבתאי (מיכאל), בן חיה ואברהם, נולד ביום ה' בטבת תשי"ג (23.12.1952) ביפו ולמד שנתיים בבית הספר היסודי בשכונת גבעת-עליה. לאחר שמשפחתו עברה להתגורר בצפון תל-אביב, המשיך את לימודיו היסודיים בבית הספר "מגן" במעוז אביב. אחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון-עירוני ד' בתל אביב. בכל מוסדות הלימוד שלמד בהם היה שבתאי תלמיד מצטיין בתקופת לימודיו בבית-הספר היסודי, היה שבתאי חבר בתנועת הצופים ובשעה שלמד בבית-הספר התיכון, היה חבר פעיל בגדנ"ע. לאחר שעמד בהצלחה בבחינות הבגרות ונותרו חודשים אחדים עד למועד גיוסו לצבא, החליט שבתאי לצאת לעבוד בבניין, באומרו: "אני רוצה לקחת חלק אישי בבניין הארץ". את הכסף שקיבל כשכר עבודתו, חסך מתוך כוונה להמשיך את לימודיו באוניברסיטת תל-אביב. הוא שאף ללמוד במאות וצילום קולנוע.
שבתאי גויס לצה"ל בתחילת ינואר 1971 והתקבל לקורס טיס. לאחר שעשה בו שישה חודשים, עבר לקורס נווטות, למשך שישה חודשים נוספים. אולם משראה כי איננו מצליח לעמוד בכל הדרישות, ביקש לעבור לחיל השריון. תחילה הוצע לו להשאר בחיל האוויר ולהצטרף לצוות קרקע. אך הוא העדיף לשרת בחיל השריון, שלדבריו היה חיל קרבי יותר. לאחר שסיים את הכשרתו בבית הספר לשריון, הוענקה לו דרגת סמל והוא מונה לתפקיד מפקד טנק. הוא הקדיש לתפקידו את כל מרצו והיה יוצא לחופשות קצרות רק אחת לשלושה שבועות. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, נשלח שבתאי עם כוח שריון לבלום את פלישת הטנקים של הסורים ברמת הגולן. ביום הראשון למלחמה, י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), נהרג שבתאי בקרבות הבלימה באזור חושניה והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. בן 21 היה בנופלו. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.
מפקדו של שבתאי כתב למשפחה השכולה: "בנכם היה מטובי המפקדים של פלוגתו ומהבולטים שבמפקדי הגדוד. הקרב בו לחם ונפל, היה מאפופי גבורת לוחמינו ומהמכריעים להגנת רמת הגולן ומדינת ישראל. יודע אני כי אין נחמה למשפחה – אך העובדה ששבתאי היה אהוד ויקר לחבריו וזכרו יהיה עמנו לתמיד, בוודאי תקל עליכם…"