בן רחל ז"ל וצבי, נולד ביום כ"ג בכסלו תשי"ח (16.12.1957) בפתח-תקוה וגדל בה. רמי למד בבית-הספר היסודי "פיק"א". בהיותו בן 8 שנים התייתם מאמו ועבר לקיבוץ עינת שליד פתח-תקוה. כשנישא אביו שנית, חזר רמי הביתה ולמד בבית-ספר תיכון עמל ב' במגמת אלקטרוניקה, וקיבל תעודת בגרות. הוא היה חבר בגדנ"ע, ואחר-כך חבר פעיל בתנועת "הצופים" בפתח-תקוה. רמי אהב ספורט, וביחוד ריצה ושחייה.
כשהתגייס לצה"ל, הוא הצטרף לגרעין נח"ל והיה בשדה-בוקר. בהמשך דרכו בצבא שירת רמי ביחידת סיור בגבול הצפון, וסיים את שירותו כסייר-אוויר במודיעין. במסגרת שירות המילואים שלו הועבר רמי לחיל-השריון והוצב לשרת בחטיבה 7.
אפיינה את רמי הגישה הביקורתית וחסרת-הפשרות לדברים. הוא היה הרפתקן מלידה: אהב לטייל במקומות נידחים ולמצוא שבילים חדשים שאפילו אביו, מדריך תיירים, לא ידע עליהם. בתחילת שירותו הוא תכנן בחשאי יחד עם חבריו, טיול לפטרה. רק אחרי שאביו איים עליו שיגלה זאת למפקדיו ולסבתו שכה אהב, הוא הרפה מן הרעיון.
כשהשתחרר מצה"ל ב-1979, עבד שנה אחת בעבודות מזדמנות, ובסוף 1980 נסע לארצות-הברית ללמוד תכנות-מחשבים. כשחזר, השתלם רמי בנושא מחשבים במכון לפריון העבודה בתל-אביב. נקלט יפה בעבודה זו והיה שבע-רצון ממנה.
כשפרצה מלחמת שלום הגליל, וחבריו נקראו ליחידותיהם, הזדרז אף הוא להתקשר ליחידתו ולצאת לדרך. הוא התייצב ביחידתו לאחר שהושלמו הצוותים, אבל עמד על כך שישובץ בצוות כלשהו ובכל תפקיד, אפילו כחייל פשוט. הוא היה מפקד נגמ"ש בחטיבה 7, שלחמה נגד הסורים בחזית המזרחית, ונפגע בהפגזה בכפר חצביה.
הוא נפל בקרב ביום י"ט בסיוון תשמ"ב (10.6.1982), והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בפתח-תקוה.
מפקדו כתב למשפחתו כי היה בחור מבריק ובעל תכונות של מנהיג. מפקדיו רחשו לו אמון, והוא היה אהוב על הכול.
זכרו הונצח על-ידי משפחתו בבית-צופים, שבנו בפתח-תקוה.