רון (רונן, רוני), בן ורה ויעקב, נולד ביום כ"ד באדר תש"י (13.3.1950) בירושלים. הוא למד בבית-החינוך ובבית-הספר היסודי על-שם ארלוזורוב ואחרי-כן המשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון על-שם בויאר ובאקדמיה למוסיקה בירושלים. רון נהנה מאוד מלימודיו באקדמיה והיה אהוב על מוריו ועל חבריו. כשנמנה עם חניכי הגדנ"ע השתלם בקורס מ"כים, ואף שכנע את הנהלת האקדמיה למוסיקה לשלב את שיעורי הגדנ"ע בתכנית הלימודים הכללית. הוא היה חבר בתנועת הצופים, וברבות הימים היה מדריך בשבט "מצדה", גם נמנה עם חברי אגודת "נוער לנוער" בירושלים, ואז למד לדעת פירושו של פער-חברתי מהו. מטעם מועדון "ליונס", שאביו נמנה עם חבריו, נסע לדנמרק והשתתף שם במחנה נוער בין-לאומי. לאחר שחזר משם הרבה להתכתב עם נערים שהכיר במחנה. לרון היו תחביבים רבים: הוא היה חובב ספורט ואהב מאוד שחייה, נמנה עם חברי נבחרת השחייה של י.מ.ק.א. והשתתף בתחרויות רבות, שעליהן הוענקו לו פרסים ותעודות. גם חובב צילום היה והרבה לצלם את נופי הארץ. את זמנו הקדיש לנגינה בקלרנית ולהאזנה למוסיקה, בעיקר מתקופת הבארוק, וגם לקריאת ספרים בתחומי התיאטרון והקולנוע.
רון גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1968 והתנדב לחיל-השריון, בניגוד לדעת הוריו, שלא רצו שבנם-יחידם ישרת בחיל זה. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק "סנטוריון", בקורס למפקדי טנקי "סנטוריון", בקורס לקצינים ובקורס לקציני שריון. בשעה שעשה בקורס הקצינים שבר את רגלו, וכשאושפז בבית-החולים נתגלה פגם בלבו. אך הוא הצליח לשכנע את הרופאים לבל ידווחו על כך, פן ייפסל לשירות ביחידה קרבית. הוא היה קצין טוב, אחראי ומסור לתפקידו, דאג לחייליו והיה להם כאב. הוא הרבה לקרוא ספרים ומאמרים בתחום הטקטיקה של לוחמת השריון. על השתתפותו בפעילות מבצעית הוענק לו "אות השירות המבצעי". חודשים אחדים נמנה עם המשרתים בצבא הקבע.
כשהשתחרר מן השירות הסדיר היה מאבטח במטוסי "אל על". הוא היה נלהב לענייני טיס, השתלם בקורס פקחי טיסה בלוד ושירת בשדה התעופה של עטרות. רון היה חברותי מאוד וקל להתיידד, נוח לבריות ונעים הליכות. מטבעו היה בעל מזג-טוב, ידע להוקיר כל אדם, והיה מוכן תמיד לעזור לזולת בעת צרה, אפילו היה הדבר כרוך בקשיים מרובים. אדם ישר-דרך היה, דובר-אמת, גלוי-לב ובעל מצפון. הוא ניחן בכושר חשיבה ואהב להתווכח בענייני מדיניות וצבא. ארבעים יום לפני שפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשא את חברתו דליה לאישה. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו ובעל אוהב לאשתו. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס ונשלח עם יחידתו לחזית בסיני. ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973), היום האחרון למלחמה, נפל רון בקרב בעיר סואץ. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל. השאיר אחריו אישה והורים.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "רון ז"ל היה איש מקצוע מעולה, אמיץ ומסור, מקובל ואהוב על חייליו, ופיעם בו רצון עז לעזור לחבריו".