ענבר, בתם של חרמונה ויעקב (איקא), אחות לאורית ולאסף, נולדה ברמת אפעל בג' בתמוז תשל"ג (03.07.1973). ימי הגן, בית הספר היסודי וימי ילדותה הצעירים עברו עליה ברמת אפעל. את לימודיה התיכוניים למדה בתיכון המקיף ביהוד.
משחר ילדותה לא החמיצה ענבר דבר. נוכחותה הורגשה בתחומים רבים. שש שנים היא פעלה בעקביות ובמסירות בשבט הצופים. במשך חמש שנים רקדה בלהקת המחול של ברכה צמח. בצעירותה אף נטלה חלק בסקציית השחייה של קריית אונו. כשהותר לה על פי החוק לרכב על אופנוע – אף על התנסות זו לא ויתרה. משנרתמה לתחום מסוים, גמעה ממנו בשקיקה עד תום, ללא ויתור עד אשר מוצה… הכל.
ענבר אהבה את החיים והחיים אהבוה. בחיוניות העזה הזו ובפעלתנות הבלתי פוסקת, כמו אמרה: "הזמן קצר ועלי לטעום משפע ההצע". החיים היטיבו עמה: בחיצוניותה בלטה ביופי שאינו שנוי במחלוקת. בכשרונה הרב לשלב בילויים ולימודים, לא על אלה ולא על אלה ויתרה, לשניהם נתנה מינון הולם.
בהגיע המועד להצטרף לשורות צה"ל, אך טבעי היה שתשרת בחיל המודיעין, שם הייתה לחיילת מצטיינת. בתום השירות הצבאי נסעה עם חברים לטיול ארוך אל המזרח הרחוק, ואחר-כך עם חברה לארצות הברית. משם חזרה ארצה ללימודים אקדמיים באוניברסיטת תל אביב, בחוג לספרות עברית.
בערב חג הפורים, יום שני י"ג באדר תשנ"ו (04.03.1996), טיילה ענבר בתל אביב עם חברתה, טלי גורדון. סמוך לשעה 16:00 אחר הצהריים פוצץ מחבל-מתאבד מטען, שנשא בתיק יד, בעת שעבר במעבר חצייה ברחוב דיזנגוף פינת רחוב המלך ג'ורג' בתל אביב, בכניסה למרכז הקניות והבילוי בדיזנגוף סנטר. בפיגוע נרצחו 13 בני אדם ו- 100 איש נפצעו. בין ההרוגים היו ענבר וחברתה טלי.
בת 22 הייתה ענבר במותה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בקריית שאול, תל אביב.
להנצחת ענבר הוקמה "קרן ענבר אל מול הטרור" במרכז למורשת המודיעין בגלילות, המעניקה בכל שנה מלגות עידוד לסטודנטים, לחוקרים ולאנשי מערכת הבטחון אשר עוסקים בחקר הטרור, במטרה למצוא דרכים למגרו. כתובת אתר האינטרנט של הקרן: KEREN-INBAR.ORG.IL. באתר גם ניתן לראות שירים ומכתבים לזכר ענבר שכתבו בני משפחה וחברים.
כמו כן, נוסדו שתי קרנות באוניברסיטת תל אביב על שמן של ענבר וטלי, אשר מעניקות מלגות לסטודנטים מצטיינים במדעי החברה והרוח.
הופק סרט וידאו על חייה של ענבר. הסרט מוקרן בטלוויזיה בימי הזיכרון, ובאירועים המתקיימים לזכרה.