בן אמנון ועדנה. נולד ביום ה' באדר א' תשי"ז (5.2.1957) בקיבוץ רמות-מנשה להורים מעולי דרום-אמריקה. בהיותו צעיר לימים עזבו הוריו את הקיבוץ והשתקעו בבת-ים. עמירם למד בבית-הספר היסודי ע"ש מרדכי אנילביץ שברמת-יוסף וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון 'עירוני א" שבבת-ים, במגמה ריאלית. עמירם היה נער חסון בגופו וספורטאי מחונן שהרבה לעסוק בפעילויות- ספורט שונות: אתלטיקה, שחייה ומשחקי-כדור שונים, אם במסגרת בתי-הספר ואם במסגרת 'הפועל' בת-ים. כן, היה חבר בתנועת 'הצופים'.
עמירם גויס לצה"ל בסוף יולי 1975 והתנדב ליחידה מובחרת, אולם, בזמן הטירונות נפגע בגבו, ובשל-כך נמנע ממנו להמשיך ולשרת כחייל קרבי. עמירם הוצב לחיל-המודיעין, ליחידת ביטחון-שדה. את קורס מש"קי ביטחון-שדה סיים עמירם כחניך מצטיין.
ביום כ' בשבט תשל"ז (8.2.1977), נפל עמירם בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות.
במכתב-תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "ביחידתי מילא עמי תפקידים אחראיים והתגלה, במרוצת-השנה שהייתי מפקדו כחייל מסור, מלא רוח-התנדבות, אחראי ומסודר למופת. תכונות אלו באו לגילוי ביכולתו האישית הגבוהה".
משפחתו תרמה לבית-הספר התיכון שבו למד מכשיר-התעמלות להנצחת זכרו.