בן לילי ומשה, נולד ביום ט"ז באב תשי"ט (20.8.1959) ברמת-גן ולמד בבית-הספר היסודי "מרכז" שבעיר. אחר-כך הוא למד בבית-הספר "אורט" במגמת מכניקה, וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "אנקורי" בתל-אביב. מגיל צעיר התנדב עזרא לפעילויות במסגרות שונות, כמו אקי"ם והמשמר האזרחי, והיה נכון תמיד להושיט עזרה לזולת. הוא השתתף בקורס מ"כים ובקורס סיירים של הגדנ"ע, בקורס החבלן הצעיר ובקורס לעזרה ראשונה של מגן-דוד אדום.
עזרא היה חבר בתנועת "מכבי צעיר", ואחרי כן עבר לשבט "צופי רמת-גן" כחניך, וכעבור זמן מונה למדריך. כמו כן, הוא עסק בפעילות ספורטיבית מגוונת, שזיכתה אותו ב"אות הספורט" ובשירותו הצבאי השתתף במשחה צה"ל.
עזרא היה צעיר אופטימי, מלא חיים וחברותי מאוד. חבריו וחניכיו במסגרות השונות אהבו והעריכו את יושרו ואת גישתו האוהדת לבני אדם. לפני גיוסו לצה"ל הוא עשה שנה בקיבוץ תל-יוסף במסגרת של"ת מוקדם.
עזרא גויס לצה"ל במחצית ינואר 1978 והתנדב לשרת בנח"ל המוצנח. הוא היה חניך ומפקד כיתה מעולה, וכשנפצע בזמן אימונים, נלחם להעלות בחזרה את הפרופיל שלו כדי שיוכל להמשיך ולצנוח.
לאחר הטירונות הצטרף עזרא לגרעין "אל-עם" בקיבוץ כפר-עזה, עבד בלול וברפת ומימש בכך את אהבתו לבעלי-חיים ולטבע בכלל. כשהשתחרר מהשירות הסדיר, הוא הקים בקיבוץ משק ילדים לתפארת. בשטח אדמה שומם בנה ביחד עם הקבוצה גן חיות, וילדי הקיבוץ טיפחוהו. כמו כן, הוא הדריך קבוצה של ילדי חוץ בקיבוץ. עד מהרה נקשרו אליו הילדים ושאר חברי הקיבוץ ולמדו להכירו כאדם ישר, כמחנך וכחבר. עזרא שימש דוגמה במעשיו ותמיד עבד ביחד עם ילדי הקבוצה. הילדים מספרים שכאשר ניסו להשתמט מביצוע מטלות שונות, היה עזרא משוחח איתם, מסביר ומשכנע בדרכי נועם לעשות את הנדרש. אף שהתלבט אם להמשיך את פועלו בקיבוץ, הוא הקדיש את כל כולו לעבודה בזמן שהותו בו והשתדל למצוא פתרונות הולמים לשאלות שהתעוררו אצלו בנושאי חינוך והדרכה.
בתום תקופת השירות הסדיר, הוצב עזרא בכוחות המילואים ושירת ביחידת סיור.
ביום כ"ה בחשוון תשמ"ג (11.11.1982) נפל עזרא בעת מילוי תפקידו במלחמת שלום הגליל. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בקריית-שאול. הוא השאיר אחריו הורים ואחות.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו: "בביקורי אצלכם ראיתי באיזה בית חם גדל עזרא וכמה קשה ועצוב לכם עכשיו. עזרא הגיע אלינו לפני כשנה, צעיר ותוסס. הצבתי אותו למחלקת הסיור של הגדוד, מחלקה המורכבת מטובי הבחורים שלנו. לא התפלאתי, כשלאחר ימים אחדים הודיעו לי מפקדיו וחבריו שאין רבים כמוהו. אכן כך, בשקט ובחיוך התנדב לכל מקום ולכל משימה קשה. זכינו להכיר גבר צעיר אמיתי".
חבריו בקיבוץ כפר-עזה הוציאו לאור חוברת, ובה דברים על דמותו, סיפורים ושירים – מקצתם שירים שכתב עזרא.
בעיתונים שונים פורסמו רשימות על דרכו ועל פועלו.