בן שרה ואברהם, נולד ביום י"ב בחשוון תרפ"ח (7.10.1927) בווארשה, בירת פולין, ובשנת 1932 עלה עם הוריו לארץ והמשפחה התיישבה בתל-אביב. אחרי שסיים בית-ספר עממי עבד בפקידות. היה חבר פעיל בתנועת הצופים וב"מכבי", התעניין במיוחד בספורט כפעיל וכמדריך ושאף להשתלם בחוץ-לארץ בספורט ובתרבות-הגוף. ב-1943 יצא לשנת שירות ברמת הכובש ושם קיבל הדרכה צבאית ראשונה. בשנת 1944 נתקבל לעבודה כנהג בצבא הבריטי ולמד את דרכי המגע עם הבריטים ואת סדרי השירות והשמירה במחנותיהם ובמסעיהם, וידיעותיו אלה היו לתועלת משהצטרף למחתרת לח"י. הוא הכניס את מכונית-התופת למחנה המשטרה הבריטית בשרונה. השתתף במבצעים רבים של ארגונו.
מראשית 1948 השתתף בפעולות לח"י נגד הבריטים והערבים בירושלים. בחודש מרס של אותה שנה ירד לזמן קצר לתל-אביב ובליווי השיירה האחרונה, לפני ניתוק הדרך, חזר להילחם על ירושלים. יששכר השתתף בפעולות יחידות לח"י בכיבוש שייח'-באדר, רוממה, דיר-יאסין וכו' ונתפרסם בהעזתו וגבורתו. אף כשנפצע ויכול היה להחלים בבית, לא המתין עד שיחלים וחזר לקרבות. ביום צאת הבריטים היה מראשי המסתערים בכיבוש בנייני "בווינגרד" עד חומת העיר העתיקה. למחרת ביום ו' באייר תש"ח (15.5.1948), המשיך במסע הכיבוש עד בניין "נוטר-דם" ועם חברתו עלה על גג הבניין לסקור את המצב והאפשרויות להמשכת הפעולה לעבר העיר העתיקה, ושם נפגע מכדור אויב ונפל. נקבר בסנהדריה בירושלים. חברתו לנשק שהיתה גם ארוסתו נפלה בקרב זמן לא רב אחרי נפילתו.
ביום ט' בחשוון תשי"ב (8.11.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.