בן ראובן ושושנה. נולד ביום ט"ז באב תש"ט (11.8.1949) בחדרה. למד בבית-הספר היסודי 'אחד-העם' שבמקום והמשיך בבית- הספר התיכון-מקצועי 'אורט' שבנתניה. הוא בחר כמגמה את מקצוע הטבחות, אשר הלם את נטיות לבו, ובו קשר את עתידו האזרחי והצבאי. לאחר שסיים כיתה י"א, החליט להשתלם מעשית במקצוע ותוך כך גם 'לראות עולם'. הוא עלה על אנית-הנוסעים 'ירושלים', עבד בה וביקר בחופים רבים בעולם. כל-זאת – עד להתגייסותו לצה"ל.
יוסי ידע להעשיר את תקופת לימודיו העיוניים והמקצועיים על-ידי פעילות ערה ביותר בתנועת 'הצופים ' שהשתייך אליה מגיל צעיר. היה מדריך בשבט 'בני היער' בחדרה, ולאחר-מכן אף שימש כמרכז השבט שנתיים. בזכות כושרו ומרצו הבלתי-נלאה הפך שבט הצופים למקום שרחש פעילות ענפה ומשך אליו חניכים רבים. הללו העריכו את סגולותיו ואת אישיותו ואהבוהו, כשם שהוא אהב את חניכיו ואת חבריו והגיש עזרה ככל שנתבקש. אך את עיקר אהבתו ודאגתו שמר להוריו ולבני-משפחתו.
מקצוע הטבחות לא היה ליוסי מקור-פרנסה בלבד. והא אפשר לו גם לתת ביטוי למאוייו האומנותיים. כן ניצל את ידיעותיו הקולינריות לשמח את בני-ביתו בחגיגות המשפחתיות. הוא הקדיש זמן גם לציור, ובמיוחד צייר כרזות למועדון הצופים. הוא עסק גם בחיבור מאמרים ובכתיבת שירים.
יוסי גויס לצה"ל במאי 1967 – היה זה בימי המתח שלפני מלחמת ששת-הימים. לאחר הטירונות צורף לגדוד של חיל-התותחנים ושימש בו כטבח ראשי. עלה לדרגת רב"ט, ולאחר-מכן בשירות המילואים – לדרגת סמל.
לאחר סיום השירות עבד יוסי בבתי-מלון שונים בארץ. בשנת 1971 נפל אחיו, אליקים ז"ל, בעת שירותו בצה"ל, ואז ביקש לעצמו מקום-עבודה בקרבת בית-הוריו כדי שיוכל לנחמם ולסעדם. הוא נתקבל למלון 'דן קיסריה' ועלה בו לתפקיד סגן-מנהל-מטבח. נקבע על-ידי משרד התיירות, לצאת להשתלמות בשויץ. אך לפני צאתו לשם פרצה מלחמת יום- הכיפורים. יוסי גויס והשתתף בקרבות על רמת-הגולן. רק לאחר תום המלחמה יצא להשתלמות לחו"ל וחזר עם תעודות-הצטיינות.
במאי 1975 החליף את מקום-עבודתו ונתמנה כמנהל המטבח במוסד לנעורים 'הדסה' שליד כפר ויתקין, אך לא זכה להתערות במקום זה שהיה מאפשר לו להיות שוב מקורב לעבודה חינוכית בקרב צעירים. הוא נקרא לשירות-מילואים פעיל, וביום י"ב בתמוז תשל"ה (21.6.1975) נפל בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבחדרה. בן 26 היה בנופלו. השאיר אחריו הורים ושני אחים.
מפקדו של יוסי כתב להורים השכולים: " מעטים החיילים אשר שקדו על עבודתם במסירות כה-רבה כיוסף. לא זו בלבד שתמיד מילא את משימתו כיאות, אלא אף למעלה מזה. במקרים רבים היה נוהג להשכים-קום לפני כולם, כדי שיוכל למלא את תפקידו בצורה טובה עוד יותר משנדרש ממנו, וגם חלק ניכר מזמנו הפנוי הקדיש למילוי משימותיו ואף פעל מיזמתו מעל ומעבר לתפקידו כדי להקל על חבריו."
ההורים תרמו לזכרם של יוסי ושל אליקים אחיו חדר-מדריכים במועדון של שבט הצופים 'בני-יער' שבחדרה.