יונה, בת פנחס וקלרה, נולדה בכ' בחשוון תשי"ג, (07.11.1952), בירושלים. למדה בבית הספר הממלכתי-דתי על שם חנה שפיצר, והמשיכה לתיכון "מעלה" בירושלים.
הייתה פעילה בתנועת הצופים הדתיים, ב"שבט משואות", במסגרתו הצטרפה לגרעין לנח"ל, שיעדו היה התיישבות במושב רמת מגשימים שברמת הגולן בתום השירות הצבאי.
יונה אהבה לעצב תכשיטים וכתבה שירי אהבה. מעט משיריה ורישומי סקיצות לתכשיטים נותרו במחברת בה נהגה לכתוב.
ב- 27.07.1970, לאחר שהשלימו את כל הבדיקות לפני הגיוס לצה"ל, הגיעו יונה וחברותיה לגרעין הנח"ל (הבנים כבר היו בטירונות) למחנה עבודה במושב רמת מגשימים במסגרת של"ת מוקדם. הן השתלבו בעבודה במשק עד למועד יציאתן לטירונות, שאמורה הייתה להתחיל כחודש לאחר טירונות הבנים.
בט' באב תש"ל, (11.08.1970), בשעות אחר הצהריים, יצאו בג'יפ מרמת מגשימים אל שדה החמניות חמישה אנשים – שניים מחברי המושב, בנימין כפיר ועזריה גינסברג, ואיתם שלוש בנות הגרעין: יונה סובר, אילנה בולה ותמר דרור, שנסעו כדי לקבל הדרכה במה יהיה עליהן לעבוד ביום המחרת. משבוששו לשוב החלו חיפושים אחריהם. רק לאחר 15 שעות רצופות של חיפושים נמצאו. התברר שהג'יפ בו נסעו עלה על מוקש וכל חמשת נוסעיו, בהם יונה, נהרגו.
יונה הייתה בת 18 במותה. הותירה הורים ושלוש אחיות. הובאה למנוחות, עם חברותיה אילנה ותמר, בטקס צבאי בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים. השלוש לא נטמנו בבית הקברות הצבאי, כי טרם הספיקו להישבע אמונים לצה"ל.