בן רעיה וחנוך, נולד ביום י' בסיוון תשכ"ג (2.6.1963) בירושלים. יובל למד בבית-הספר היסודי "רחביה", והמשיך ולמד בבית-הספר התיכון של "גימנסיה רחביה". יובל היה חבר בתנועת "הצופים" בשבט "מצדה", והשתתף בחוגי סיירות על-שם נחמיה כהן, ב"בית נחמיה" בירושלים. יובל אהב את הארץ על נופיה, החי והצומח שבה, וכפי שסיפרו חבריו, עוד בילדותו הכיר את כל חיות הבר ואת תכונותיהן, והיה הכתובת לחבריו בכל השאלות שהתעוררו בנושאים אלה. הוא היה קשור לעברה של הארץ והשתתף בחפירות שנערכו בקדש-ברנע ובמקומות אחרים. יובל צורף לסיורים במסגרת סקר הנגב. אוסף המאובנים שלו, ויכולתו למוצאם, העידו על גישתו האסתטית ועל הקשר שלו לנוף הארץ. בכל עת פנויה יצא יובל לטייל, במסגרת החוג לסיירות או במחיצת חברים אוהבי טבע כמוהו. הוא היה נער שתקן, חושב ומתלבט, בעל חוש הומור ומקרין שלווה וביטחון על סביבתו.
יובל גויס לצה"ל בנובמבר 1981, והוצב בחטיבת גולני. אחרי בדיקה רפואית, הוא הועבר לשרת במשטרה צבאית. יובל עשה מאמצים בלתי נלאים לחזור ולשרת בגולני. ואכן, הדבר עלה בידיו – יובל חזר לשרת בגולני, ובמלחמת לבנון השתתפה יחידתו בקרבות בבורג אל ברג'נה.
ביום ט"ז בחשוון תשמ"ג (2.11.1982), נפל יובל בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר הרצל.
הוא הניח אחריו הורים ושני אחים.
חבריו בצבא מספרים עליו כי היה שקט, עדין נפש, אוהב לעזור, נוח לבריות, מוותר לעתים רק כדי לא להיגרר לוויכוחים, ועשה מלאכתו באופן הטוב ביותר.
בכל שנה, סמוך ליום נפילתו, עורכת המשפחה בשיתוף עם חוגי סיירות ב"בית נחמיה", יום ניווט לזכר יובל.