בן שמואל ושרה. נולד ביום י"ג בתשרי תשי"ז 18.9.1956)) ברחובות. שם סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי סמילנסקי. אחרי-כן המשיך והשלים את לימודיו בבית-הספר התיכון ע"ש עמוס דה-שליט במגמה ההומניסטית.
כולם הכירו את יואב כנער טוב-לב, חביב, חברותי ומסור, שתמיד היה הראשון להושיט עזרה לכל נזקק. תמיד היה אופטימי, עליז ומלא שמחת-חיים. בילדותו היה ידוע כשובב גדול ואוהב מעשי- קונדס, אך ככל שבגר נעשה רציני יותר ומתון יותר. בבית-הספר היה פעיל מאוד בארגון פעולות חברה וספורט ובעיקר השתתף בטיולים ברחבי הארץ. בגיל 15 זכה במקום ראשון באליפות הארצית הראשונה לג'ודו של 'מכבי-ישראל' לילדים ונוער. התחביב האהוב עליו ביותר היה – דאייה. כבר מילדותו התעניין מאוד בכל הקשור בכלי-טיס ובתעופה בכלל. הוא הרבה לקרוא ספרות בתחום זה ומשבגר הצטרף למסגרת גדנ"ע אויר ועסק בדאייה, בבניית דאונים ובהפעלתם. גם עסק בציור והשתלם בחוגים שונים. לפני גיוסו שקל אפשרות ללמוד בבית-הספר הטכני של חיל-האויר אך לבסוף העדיף להתנדב לחיל-הצנחנים. בחופשה לפני גיוסו נסע לטיול בחוץ-לארץ ובעיקר שמח לאפשרות לבקר בברזיל, ארץ הולדתם של הוריו. אחרי חודשיים חזר מלא סיפורים וחוויות, ועמו תצלומים רבים שצילם בטיולו.
יואב גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1974 והתנדב לחיל-הצנחנים. במהלך הטירונות השתלם בקורס-צניחה ואחרי-כן נשלח להשתלם בקורס חובשים קרביים, וסיים את הקורס בהצלחה. בתום הקורס הוצב לאחת היחידות של חיל-הצנחנים ושימש בתפקיד של חובש- קרבי. מפקדיו היו שבעי-רצון ממנו כאדם וכחייל ונהגו לציין אותו כחייל אחראי ומסור לעבודתו. חיילי היחידה העריכו אותו מאוד, ועד-מהרה נוצרו ביניהם קשרי-ידידות יפים שנמשכו גם מחוץ לשעות הפעילות של היחידה. בהמלצת מפקדיו נשלח יואב להשתלם בקורס-מ"כים ועם סיום הקורס בינואר 1976, הוענקה לו דרגת רב"ט. כעבור זמן נשלח להשתלמות נגד-רובאי, סיים את ההשתלמות בהצטיינות והוענקה לו דרגת סמל. אם-כי קשר יחסים יפים עם חבריו ליחידה ועם מפקדיו, ביקש לעבור ליחידה של חובשים- מוטסים, שתפקידם לחלץ טייסים שנפגעו. הוא הרגיש שיוכל לתרום יותר ביחידה זו ואף היה מוכן להתחייב לשירות קבע. לבסוף נשאר ביחידתו המקורית בשל חיוניותו בה. הוא נתמנה כחובש-פלוגתי ובזכות כישוריו שימש בעת-ובעונה-אחת כחובש וכמפקד-כיתה. דאגתו לפקודיו באה לגילוי, בין השאר, במבצע אישי – ערך מסע יחיד בשעות הלילה. לאורך 14 ק"מ בשלג, כדי להביא מזון לכיתה שפיקד עליה.
ביום כ"ג באייר תשל"ז (10.5.1977) נפל יואב בעת מילוי תפקידו בהתרסקות מסוק בבקעת הירדן. באסון זה נהרגו 54 חיילים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שברחובות. השאיר אחריו הורים ואח.
ימים-מספר לפני שנפל, פרסם בעלון פלוגתו את דעתו על תפקידו של חובש-קרבי; וכך כתב: "חובש-קרבי הוא אחד האנשים החשובים ביותר בקרב. הוא אחראי אישית לחיי הפצועים, והנפגעים עוברים תחת ידו. אך, כאשר פגה המולת הקרב, מתרוקן תפקיד זה מתוכנו והחובש-הקרבי, שכה רבים חייבים לו את חייהם, הופך לחובש סתם, המטפל בפצעים קלים ובפטריות. וזה תפקידו של החובש בשדה השלום. מי יתן ולא נראה מלחמות…"
במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד-היחידה: "חיילי הגדוד, חבריו ומפקדיו ימשיכו ללכת בדרכו – דרך ההתנדבות, האומץ וההקרבה – כדי לבצר את ביטחון העם למעננו ולמען כל העם היהודי. ומי יתן ובזכות בנכם ואחיו הצנחנים לא נדע עוד מלחמה. זכרו של יואב לא ימוש עוד מקרבנו".