בן נחמה ופנחס, נולד ביום ח' באלול תשי"ג (19.8.1953) בחיפה. חנן למד בבית-הספר היסודי על-שם חיה זיו וסיים את לימודיו בבית-ספר תיכון חדש בעירו. בהיותו בן שמונה שנים החל ללמוד נגינה בכינור בקונסרבטוריון בחיפה והתקדם במהירות. הוא אף זכה לתעודת כבוד מטעם קרן נורמן – קרן שרת לאמנים צעירים. חנן נחשב לתלמיד טוב ורציני וזכה לשבחים מפי מוריו. כאשר הצטרף לתנועת "הצופים" – תחילה כחניך ואחר-כך כמדריך – השקיע בתנועה את כל זמנו הפנוי והפסיק לנגן. נוסף להדרכה בצופים הדריך חנן נוער בעייתי בטירה שליד חיפה. הוא הכיר היטב את שבילי הארץ והירבה לטייל בה עם חניכיו, כדי להקנות להם את אהבת הארץ וידיעתה. כן היה חבר במועדון הצלילה באילת. עקב הצלחתו כמדריך נשלח לארצות-הברית עם קבוצת מדריכים מן הארץ כדי להדריך נוער יהודי-אמריקני במסגרת "יהודה הצעיר." לפי גיוסו לצה"ל עבד חנן בבנייה ובסלילת כבישים כדי לחסוך כסף.
חנן גויס לצה"ל במחצית אוקטובר 1971 והתנדב לחיל-האוויר. בחיל הוא עבר קורסים שונים ובסופם קיבל כנפי טיס. במלחמת יום הכיפורים שירת כטייס-משנה. במהלך שירותו שימש כמדריך טיסה, כיהן כקצין מבצעים בבית-הספר לטיסה ולבסוף הוצב בטייסת מסוקים. תוך כדי כך למד שנה מינהל עסקים באוניברסיטת הנגב בבאר-שבע. בתקופת לימודיו הכיר חנן את תמי, וכעבור חצי שנה נשא אותה לאשה והזוג הקים את ביתו באחד מבסיסי החיל. חנן, שהפליא לעשות בעבודות נגרות וחריטה, בנה במו ידיו – בעזרתה של תמי – את רהיטי הדירה. כאשר נולדה בתם רותם, נרתם חנן במשנה מרץ לתפקידו החדש כאב אוהב ודאגן. הוא העניק למשפחתו שפע אהבה, חום ואושר.
מפקדיו העריכוהו מאוד וציינוהו כ"טייס טוב, מדריך טוב, משקיע ומשתדל. קצין חיובי מאוד, משמש דוגמא בהופעתו המסודרת".
ביום כ' בתמוז תשל"ט (15.7.1979), נפל סרן חנן במילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סרן. השאיר אשה ובת, הורים ואחות