בן גליה ויפים. נולד ביום י"ט בתשרי תשל"ה (5.10.1974) בחיפה. אח בכור לחביבה.
חנן גדל, למד והתחנך בחיפה. הוא החל את מסלול לימודיו בבתי- הספר היסודיים "הריאלי" ו"ליאו-בק", המשיך בחטיבת הביניים "חוגים" וסיים במגמה ההומנית בבית-ספר אקסטרני. חנן היה חניך בתנועת "הצופים" בשבט "משוטטי בכרמל" ומדי שנה השתתף בכל הטיולים ומחנות הקיץ, כמו כן היה חניך ב"צופי-ים חיפה" ובקיץ 1987 נטל חלק במחנה ימי ארצי בעכו וסיים בדרגה ג'.
במחצית חודש ינואר 1993 גויס חנן לשירות חובה בצה"ל. בתום אימוני הטירונות הוצב בגדוד תחזוקה ונשלח לשרת כאחראי נשקייה בגדוד חי"ר ביחידת "מיתר" של עוצבת הגולן. לדברי מפקדו, היה חנן חייל למופת, ממושמע, אמין ואחראי, חברותי ונעים הליכות, מקובל על חבריו ומפקדיו כאחד.
במקביל לשירותו, הספיק חנן לסיים שנת לימודים אחת בכלכלה ובמינהל עסקים באוניברסיטה הפתוחה.
ביום כ' בטבת תשנ"ה (22.12.1994) נפל סמל חנן בעת מילוי תפקידו, בתאונת דרכים שאירעה בכביש הערבה, בעת שעשה דרכו לחופשה באילת. נהג משאית, שנסע מדרום לצפון, סטה לנתיב הנגדי ופגע ברכבו של חנן. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בחיפה. בן עשרים היה בנופלו.
במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקד היחידה: "…בכל תפקידיו ביצע חנן עבודתו על הצד הטוב ביותר, ותמיד שאף לשלמות בביצוע כל מטלה. הוא הוכיח רמה אישית גבוהה ויכולת מקצועית בכל פעילות ועשייה. חייכן, מלא מרץ וחיוניות ושופע שמחת חיים. חנן רקם מערכת יחסים מיוחדת עם חבריו ומפקדיו. אהב לעזור ולסייע… דמות חיובית ומודל לחיקוי לכל חיילי הגדוד…"
מתוך שני שירים שכתב חנן:
"החולה": "הוא קיפל את העיתון/ ודחף אותו לכיס הפנימי/ של מעיל הרוח המרופט שלו/ הוא פתח קופסת סיגריות/ וקילל כשגילה שהיא ריקה/ הוא אזר אומץ, חצה/ את הכביש, נכנס לבית/ מרקחת ביד רועדת/ פשפש בכיסו ושלה/ מספר מטבעות וספר/ אותן ואז בקול שבור/ ורועד הוא ביקש/ מהרוקח המקריח והמזוקן:/ "תן לי בבקשה, אקמול פורטה…"
"בלדה לחנן": "אפילו גברים בוכים/ אומנם בלילה, כשאיש/ אינו רואה או בפנים/ כמו עץ הזית שלא בכה/ על חורבן המקדש אך/ היה חלול מבפנים./ הדבר לא קשור/ למצ'ואיזם אלא פשוט/ לאיפוק שנלמד מלידה/ על ידי ההורים. אז/ למה אומרים שאני/ שוביניסט, כאשר זה/ בעצם ההורים / שחינכו? הם/ האשמים".