בן מלכה ושלום, נולד ביום כ"ג בכסלו תשי"ד (30.11.1953) בירושלים. חנן למד בבית-הספר היסודי "יפה נוף", ולאחר מכן בבית-הספר התיכון "בויאר". חנן היה חביב על הכול, בעל חוש הומור, חיוכו נעים והוא שרוי תמיד במצב רוח טוב. הוא היה חבר נאמן, ועל אף מופנמותו רכש לו חברים רבים בגן הילדים, בבית-הספר היסודי ובתיכון. חנן היה תלמיד טוב, שקדן וחרוץ. הוא הצטרף לתנועת "הצופים" כחניך, ואחר-כך שימש בה כמדריך. בגיל צעיר הוא החל לחשל את עצמו באימוני ריצה, והיה רץ מדי יום למרחקים ארוכים. הוא גם השתתף במירוצים עממיים שונים.
חנן אהב מוסיקה, ונגינה הייתה אחת מפעילויותיו הרבות. הוא היה המתופף בתזמורת עיריית ירושלים, והשתתף בחבורת נגנים שהופיעה באירועים ציבוריים שונים.
עוד בנעוריו חשב חנן והתנהג כמבוגר, ידע להבדיל בין טוב לרע, והיה אפשר לסמוך עליו בכול. הוא נמשך למסורת ישראל ונהג ללכת לבית-הכנסת לעיתים מזומנות. ההתחשבות בזולת הייתה נר לרגליו. כל מה שקרה במדינה נגע לליבו, ובתקופת לימודיו בבית-הספר התיכון נסע לקיבוץ עמיר שבצפון, כדי לעזור בהתנדבות במשמרות הלילה התכופות של חברי הקיבוץ.
בגיל צעיר גילה חנן נטייה למקצועות הריאליים, ובעיקר לביולוגיה. בכיתה י"א הוענקה לו תעודת התלמיד המצטיין במחזורו. עוד בהיותו ילד החליט ללמוד רפואה, וכשסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון החל בלימודי הרפואה באוניברסיטת תל-אביב במסגרת העתודה האקדמית. את תקופת הלימודים ושנת ההתמחות שלו מאפיינים רצינות ושקדנות. בד בבד עם לימודיו השתלם בקורסים שונים בצבא, ובמלחמת יום-הכיפורים שירת כחובש קרבי בחזית התעלה. חנן הצטיין בלימודיו וקיבל מכתבי המלצה חמים ממוריו באוניברסיטה וממנהלי המחלקות בבתי-החולים שעבד בהם, אשר ציינו את צניעותו, סבלנותו, פשטותו ועדינותו הרבה הן כלפי החולים והן כלפי הצוות המטפל.
כשם שידע מגיל צעיר כי ברצונו ללמוד רפואה, כך החליט חנן בהיותו נער כי מקומו בחיל-הצנחנים, וכאשר סיים את לימודי הרפואה גויס לצה"ל בחודש נובמבר 1978, ועבר קורס קציני רפואה. עקב דרישתו הנמרצת, הוא שובץ בגדוד נח"ל מוצנח ושירת כרופא גדודי. במסגרת הגדוד עבר חנן אימוני צניחה.
חנן נפל בעת מילוי תפקידו, ביום ל' באב תשל"ט (23.8.1979), והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר הרצל. בן 26 שנים הוא היה בנופלו. הוא השאיר אחריו אם ושני אחים. אמו נפטרה שלוש שנים אחר-כך.
המשפחה הוציאה חוברת, ובה רשימות על דמותו, וכן תרמה ספר תורה לבית-הכנסת שבמקום מגוריו.