חיים (אלימלך) אפלבוים ז"ל

בן הניה ואשר. נולד ביום י"ח באייר תרפ"ה (12.5.1925) בלוצק שבפולין. באותה שנה עלתה המשפחה לארץ-ישראל והתיישבה בירושלים, בשנת תרצ"ג עברה המשפחה לגור בתל-אביב, שם סיים את בית-הספר "תחכמוני" והיה חבר פעיל בצופי "העדה". הנער תאב הדעת השלים את השכלתו בקריאת ספרי הגות ושירה. לימים הצטרף לאצ"ל ולאחר מכן ללח"י. באירגונו זה הוצב לתפקידי חינוך, הדרכה אידיאולוגית וגיוס חברים נוספים. כעדות אשתו וחברתו לפעילות במחתרת "היה אידיאולוג, רומאנטיקן, בעל שקט פנימי, שקט אולימפי ממש, אהב שירה ואהב לשיר". עם זאת ביקש להשתתף בפעולה המזויינת ונטל חלק במיבצעים נועזים, ביניהם ההתקפה על שדות התעופה הצבאיים הבריטיים (25.2.1946) ופיצוץ גשר נעמן ליד עכו (2.4.1946). בפעולות הקרב גילה אומץ-לב, קור-רוח ודבקות במטרה. במיבצע פיצוץ בתי-המלאכה של הרכבת הבריטית בחיפה (17.6.1946) היה סגן מפקד הכוח. הפעולה עצמה הצליחה אך הנסיגה נכשלה, 11 לוחמים נהרגו וחיים עם 18 לוחמים ו-4 לוחמות נוספים נתפסו ובית-דין צבאי פסק לצעירים עונש-מוות שהומר לאחר מכן למאסר עולם. הצעירות נידונו למאסר עולם. בכלא עכו, שאליו נשלח לרצות את ענשו, היה חיים בין הפעילים לשיפור תנאי המאסר ולתיכנון בריחה מכתלי הכלא. בתא הכלא גם כתב מאמר מפורט בשם "ולא חזרנו לבסיס" ובו תיאור מהלך הפעולה בבתי המלאכה. בפריצת כלא עכו ביום י"ד באייר תש"ז (4.5.1947) היה חיים בין הבורחים, אבל נורה ונהרג בנסיון הבריחה. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בחיפה. בן 22 היה בנפלו. הניח אשה ובת.