בן עמרם ואלגרה. נולד ביום ד' בתמוז תשי"ז (3.7.1957) בירושלים. למד בבית-הספר היסודי 'גרשון אגרון' שבקרית-היובל בעיר. באותו זמן היה חבר תנועת 'הצופים' בשבט 'היובל'. אחרי-כן למד בבית-הספר התיכון-עירוני ג' שבקטמון וסיים את לימודיו במגמה הביולוגית בבית החינוך 'בן זכאי'. דניאל היה נער ער ורגיש למתהוה בסביבתו ועסק בפעילות התנדבותית מגוונת. כאשר פרצה מלחמת יום-הכיפורים, והוא אז תלמיד בבית-הספר התיכון, התנדב לסעוד את הפצועים ואת החולים-בבית החולים 'שערי צדק'.
לפני גיוסו לצה"ל הצטרף לגרעין התיישבותי, שנועד להשתלב במשק יפתח בהתקרב מועד כניסתו לשירות הסדיר הוזמן למבדקים לקביעת כשירותו לשרת בחיל-הים. דניאל עמד במבדקים אלה, אך העניינים התגלגלו כך שהחליט לעבור לחיל-השריון.
דניאל עשה את הטירונות ועבר קורסים מקצועיים שונים בחיל-השריון. הודות לכישוריו ולמסירותו התקבל לקורס מפקדי-טנקים. באמצע הקורס נתגלה שהוא חולה במחלה ממארת, שהתחילה לכרסם בגופו, ומסלול-התקדמותו הצבאי נפסק לפתע. דניאל הספיק לשרת בפועל קצת למעלה משנה אחת בלבד. חלפה שנה נוספת, והוא נפל בעת שירותו – ביום כ"ו בטבת תשל"ח (4.1.1978). הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל שבירושלים. השאיר אחריו הורים ושני אחים.
בעזבונו הספרותי השאיר מחברת ובה 16 שירים משלו, שאת מרביתם כתב בהשפעת מלחמת יום-הכיפורים ועליה.