בן אסתר ושלמה. נולד ביום ה' באלול תשמ"ה (22.8.1985) בבאר שבע. דור למד בבית-הספר היסודי "פסגות מיתר" בבאר שבע וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון המקיף בעומר, שם למד במגמה חברתית. מילדותו היה בן נפלא להוריו – אוהב, מחבק, מלטף ומתחשב ותמיד דואג לשלום המשפחה. ילד שובה לב, שחיוך קורן היה נסוך בקביעות על שפתיו וגם אם הכעיס פה ושם את הוריו, אי-אפשר היה לכעוס עליו באמת. מוריו בבית-הספר הרבו להעתיר עליו מחמאות וציינו את יפי הנפש שניחן בו. מכריו הגדירוהו כ"מלח הארץ" וכמנהיג מלידה שנועד לגדולות.
בשנות חייו הקצרות הרבה דור לעשות, כאילו הספיק לחיות שנות דור. "דפים עד בלי קץ לא יכילו את כל המעשים, הסיפורים והעלילות שיצרת ולקחת בם חלק", כתבו הוריו. "נראה כאילו ידעה נשמתך שימיה על פני האדמה ספורים, לכן אצת, מיהרת לעשות כמה שיותר מעשים טובים לכל סובביך". דור היה חבר בתנועת "הצופים" ופעיל בשבט "מיתר". במסגרת זו עסק בעבודה ציבורית וקהילתית ותרם מזמנו למען נזקקים. הוא הפליא לנגן בגיטרה ובאורגן ומומחים ניבאו לו קריירה מופלאה בתחום המוסיקה.
דור היה נער יפה תואר שצמח לגבר מקסים ואצילי. הוא אהב בנות ונשים והן, מצדן, צבאו על דלת ביתו כדי להשיב לו אהבה ולנסות לרכוש את לבו. דור אהב את האדמה ואת הטבע, ובכל הזדמנות שנקרתה לפניו היה מטייל וחורש את שבילי הארץ. הוא אהב בעלי חיים וכשנתקל בכלב או חתול עזובים ברחוב מיהר לאסוף אותם, לטפל בהם, להאכילם ולספק להם מגורים כדי שלא יסבלו מאיתני הטבע.
חדור התלהבות ומוטיבציה התגייס דור לצה"ל בסוף חודש נובמבר 2003. שאיפתו להתקבל לאחת היחידות המובחרות כמעט נתגשמה כשעבר בהצלחה את הגיבושים, אך ידו הימנית, שבגיל 16 הוכנסה בה פלטינה בשל שבר מורכב, טרפדה את התכניות. דור היה מאוכזב, אך עד מהרה התאושש וכחבר בגרעין הנח"ל בחר להתגייס לנח"ל הקרבי. כמו בחייו האזרחיים כך גם בצבאיים התגלה כלוחם מוביל וכחבר נאמן. כבר בסיום הטירונות נבחר כמצטיין פלוגתי ובהמשך שירותו, ועל אף שידו הסבה לו ייסורים רבים, נבחר במקום השלישי להצטיינות בגדוד שבו שירת. מפקדיו סיפרו על עוז רוחו, על הדבקות המתמדת במטרה ועל כושר מנהיגותו וחבריו החיילים והחיילות לא פסקו מלדבר בשבחו. "סיפוריהם הרבים על מנהיגותך, על מעלליך הרבים, על טוב לבך, על נכונותך לסייע ולעזור לכל יצור אנוש ללא בקשת תמורה כלשהי, היא עדות חיה להיותך מיוחד כל כך", משחזרים הוריו.
דור שאף באופן טבעי להגיע לקצונה כדי להמשיך ולתרום ולחנך את בני הנוער – הדור הבא – לחיים נכונים, אך לא הספיק. ביום ב' בסיוון תשס"ד (22.5.2004) נפל דור בעת שירותו בתאונת-דרכים שהתרחשה באזור מיתר, סמוך לצומת שוקת שבדרום. בן 19 היה בנופלו. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין במיתר. הותיר הורים ואחות – לירית. ששת אלפים איש ליוו את דור בדרכו האחרונה והעידו כאלף מילים על גודל אישיותו ועוצמתה.
משפחתו כתבה לזכרו: "לספר על דור, בננו היקר, ולומר שהיה – עדיין בלתי נתפס. הכאב, הייסורים והיגון לנוכח האבדון, רק מתעצמים מדי יום. ככל שחולף הזמן, הכמיהה והגעגועים רק מתגברים ומתחזקים. רצוננו היחיד עלי אדמות הוא לראותך בשנית, לחבק אותך פעם נוספת ולשמוע את קולך הערב. מדי פעם אנו חולמים כי נקום בבוקר ונאמר איש אל רעהו כי זה סתם היה חלום רע, כי זה לא קרה באמת, ונחשוב כי מעולם לא היו הדברים, מעולם! … גם אם נספר ונדבר בך שעות, לא יהיה די בם להכיל קמצוץ ממעשיך ופועלך. … אנו ההורים, אחותך וחבריך, אל לנו לשקוע בדכדוך מתמשך יתר על המידה ולהתמסר לאבל מתמיד עליך, כי לא זו הייתה דרכך ואמונתך בחיים. בוודאי משקיף אתה בנו מלמעלה וחשים אנו בלבנו כי מורה ומצווה אתה לנו להמשיך בדרך בה האמנת".
תנועת "הצופים" בשיתוף השבטים "מיתר" צחור ו"אופק" אופקים הקימו מבנה מיוחד המשמש כמשחקייה לזכרם של דור קרסל וחברו ברוך סגולים שנפל עמו.