בן מרים וגדעון ז"ל, נולד ביום ט' בתשרי תשכ"ו (5.10.1965) ברמת-גן. דב התייתם מאביו בהיותו תינוק ועול גידולו ופרנסת הבית נפל על שכם אמו. דב החל את לימודיו בבית-הספר היסודי "ניצנים" ברמת-גן והמשיך בבית-הספר התיכון "אוהל שם", בית-ספר שבו לא אהב את הלימודים, ולכן החליט דב להפסיק לימודיו ונסע לזמן-מה לקנדה. עם שובו לארץ, הוא התחיל ללמוד לבחינות הבגרות בבית-ספר אקסטרני "אנקורי" בתל-אביב ועמד בהן בהצלחה. בנעוריו השתייך לתנועת "הצופים", שבט "הירקון" ברמת-גן. דב היה ספורטאי רב-גוני, והרבה לעסוק בשחייה וגלישה על גלשן רוח, גלישת "סנפלינג" מצוקים וטיולים. הוא היה בעל ערכים ציוניים וחדור רוח התנדבות, וכאשר הגיעה שעתו להתגייס לצה"ל עמד בכל הלחצים שהופעלו עליו לבל יתנדב לחיל-הצנחנים, בשל היותו יתום מאב.
דב גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1984, והתנדב לשרת בחיל-הצנחנים. לאחר הטירונות הוא סיים בהצלחה קורס נהגי נגמ"ש, קורס מפעילי נשק וקורס צניחה, והוצב בפלוגת ההנדסה שבחטיבת הצנחנים. חבריו ומפקדיו זוכרים אותו כחייל מעולה, בחור שקט ואמין, בעל מוטיבציה גבוהה, דמות של מנהיג נערץ על-ידי חבריו ומפקדיו. כעבור שנה אחת מגיוסו עלתה יחידתו ללבנון, לאבטח את שלבי נסיגת צה"ל משם.
ביום י"ט בשבט תשמ"ה (10.2.1985), נפל דב בקרב בלבנון והובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול. הוא הניח אחריו אם ואח.
במכתב התנחומים, ששיגר מפקדו לאם השכולה, נאמר: "דב התנדב ליחידתנו בחודש פברואר 1984, ומאז לאורך כל הדרך התבלט כחבר מסור ואחראי המתנדב לכל משימה קשה וקלה. הוא היה לוחם קר רוח, שקט ומקצועי ואדם עקרוני וישר, שהאמונה בצדקת הדרך עומדת לנגד עיניו…היה לוחם למופת".