בן טובה ויונה, נולד ביום כ"ב באייר תשכ"ה (24.5.1965) בגני יהודה, מושב ליד סביון. גלעד למד בבית-הספר היסודי המשותף לגני יהודה ולסביון ובתיכון המקיף ביהוד. אף שלא גילה אהבה מיוחדת לשקידה על הלימודים בבית-הספר הוא היה אהוב מאוד על חבריו ועל מוריו בשל היותו אדם עליז ומצחיק, חברותי, טוב לב, שובב ומלא שמחת חיים, גלעד היה חבר אמיתי וטוב ומשום טבעו הדומיננטי תמיד היה מוקף בחברים, שרכש אותם בקלות ובמהירות רבה. בשני תחומים גילה גלעד התעניינות מיוחדת: ספורט ובעלי-חיים. באשר לספורט, מגיל צעיר מאוד בלט גלעד כבעל כישורים ספורטיביים מעולים והצטיין בכל תחום ספורטיבי שבו עסק. הוא היה מן הילדים המתמסרים כל כולם לספורט, ובילה על המגרשים השונים שעות רבות מדי יום. במיוחד התמסר גלעד לכדור-יד ושיחק באגודת הספורט המשותפת לגני יהודה וסביון, מגיל שמונה ועד הקבוצה הבוגרת, שבה שיחק כצעיר השחקנים והיה שותף חשוב להישג שהשיגה – עלייה לליגה הארצית.
בשנה האחרונה לפני גיוסו לצה"ל, הוא עבר לשחק בקבוצת הנוער של "מכבי תל-אביב", ואף התאמן עם שחקני הקבוצה הבוגרת של המועדון. מלבד אהבתו לספורט, הייתה לגלעד אהבה מיוחדת לבעלי-חיים. מגיל צעיר הוא עסק בצוותא עם חברו הקרוב יורם באיסוף מיני זחלים, נחשים, לטאות, עקרבים ופרפרים, שבמקצתם גודלו במעבדה שבנו השניים בביתו של גלעד. לאחר שסיים כיתה י' בבית-ספר התיכון, החליט גלעד כי די לו מהלימודים המסודרים ופנה לעבוד וללמוד בתחום שאהב – בעלי-חיים – בגן הזאולוגי של אוניברסיטת תל-אביב באבו-כביר. באותו זמן הוא עסק בעבודות שונות ומגוונות, וכבעל כושר עבודה וחוש מסחרי מפותח הרוויח כסף רב, שאפשר לו, בין השאר, לרצות את אהבתו השלישית – אהבת האופנועים – ולרכוש אופנוע גדול וכן לעבוד ולטייל באירופה במשך חודשים מספר.
גלעד חזר לארץ חודשים אחדים לפני גיוסו לצה"ל, הצטרף לגרעין נח"ל ונשלח לשל"ת מוקדם בקיבוץ בית-העמק. על אף היותו פעיל מאוד במסגרת הגרעין והמשק, הוא החליט על סף גיוסו לצה"ל כי הוא מעדיף להתנדב ליחידה מובחרת.
בחודש ינואר 1984, התגייס גלעד לסיירת עורב של חטיבת הצנחנים. הוא הצטיין כחייל חברותי, בעל כושר גופני מעולה ורמת חיילות גבוהה, מוטיבציה חזקה וכושר מנהיגות. לאחר כשנה אחת במסלול האימונים ביחידה, ולאחר שעבר גם קורס צניחה, טירונות יחידה, אימונים ייעודיים ושירות מבצעי בלבנון, נשלח גלעד – כפרס על תפקודו – לקורס מדריכי אימון גופני במכון "וינגייט". גלעד נהנה מן הקורס, הצטיין בו, ובסוף ינואר 1985 שב ליחידתו שפעלה בלבנון.
בבוקר יום כ"ג בשבט תשמ"ה (14.2.1985), לאחר לילה קשה במארב, יצא גלעד על נגמ"ש בכיוון צור. בדרך התהפך הנגמ"ש וגלעד, ששהה בתא האחורי, נפגע ונפצע פצעי מוות. בן 19 שנים ותשעה חודשים היה גלעד עת הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-הקברות בסביון. הוא השאיר אחריו הורים ושלושה אחים.
במכתב להוריו, כתב מפקד היחידה על גלעד: "גלעד היה מן המעולים שבלוחמי היחידה, מסור, נכון תמיד לכול, רע וחבר למופת".
לזכרו של גלעד, מתקיים מדי שנה בט"ו בשבט חידון טבע בבית-הספר היסודי שבו למד, חידון שגלעד וחברו יורם נהגו לערוך בקרב תלמידי בית-הספר. כן הקימה משפחתו גן ציבורי לזכרו בגני יהודה, שם חי גלעד את חייו הקצרים.