גד, בן הלגה וראובן, נולד להוריו, יוצאי גרמניה, ביום ב' באדר תשי"א (10.3.1951) ברמת-גן. בעיר הולדתו למד בבית-הספר היסודי "שילה", וכשהיה בן שמונה נשלח אביו כנציג חברת "אל על" לוינה, שם המשיך גד את לימודיו בבית-ספר עברי. כאשר שבה המשפחה לארץ לתקופה קצרה, חזר לבית-ספרו הראשון, הצטרף לתנועת הצופים, למד ג'ודו וקרטה ועסק בשעות הפנאי בתחביבו – תיאטרון בובות, מעשה ידיו. בשנת 1964 שוב נשלח האב מטעם החברה, והפעם לברלין. שם השלים גד את לימודיו התיכוניים בבית-הספר "ולטר רטנאו", סיים את חוק לימודיו וקיבל תעודת בגרות ממשלתית. בהגיע עת גיוסו עזב את הוריו ושב לארץ בגפו. גד בוגר שבט צופי רמת גן
גד גויס לצה"ל בראשית מאי 1972. מאחר שכבר מילדותו התעניין בתחומי הביולוגיה והרפואה, ביקש לשרת כחובש קרבי ומבוקשו זה ניתן לו. במסגרת שירותו בחיל הרפואה עבר הכשרה מקצועית, לרבות קורס חובשים קרביים. כל שאיפתו הייתה לעזור לבריות, ובימי חופשותיו התנדב לעבוד בבתי-החולים "תל השומר" ו"השרון". עבודות אלו גם הכשירו אותו לקראת עתידו כרופא, כפי שתכנן מראש. ביחידתו הצטיין מאוד בתפקידו, ושימש כחובש במפקדת החטיבה. בימים שלפני מלחמת יום הכיפורים יצא לחופשה, לקראת שובם של הוריו מחוץ לארץ. הוא הוזעק לבסיסו כאשר הוכרזה הכוננות. במלחמה שירת בחזית הדרום וביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973), בקרבות הבלימה באזור "נוזל", היה אחראי לזחל"ם התאג"ד. כאשר נודע לו שיש לחלץ פצועים בציר הקרבות טסה-איסמעיליה, התנדב למשימה המסוכנת. תוך כדי חילוץ פצועים נפגע ונפל. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית של בית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.
לאחר מותו, חברו הטוב של גד – ארנון צברי, הבטיח לבני משפחתו כי לבנו הראשון שיוולד יקראו גדי על שמו של גד, ואכן בשנת 1993 נולד לארנון בן וקרא לו גדי.