גדעון, בן פרחיה וישראל, נולד ביום ד' בתשרי תשט"ו (1.10.1954) בפרדס-חנה. הוא למד בבית-הספר היסודי "אלונים" ובבית-הספר התיכון-החקלאי בפרדס חנה. גדעון אהב את עבודת השדה. סיפר עליו מנהל בית-ספרו: "ראינו את אהבתו העמוקה לאדמה ואת אהבתו לבית-הספר. לא הייתה חופשה שלא ניצל אותה לביקור, ותמיד עם החיוך הטוב, השפוך על פניו ותמיד התשובה שבפיו – 'הכל בסדר' ותמיד הביקור במוסך והמבט המלטף את הטרקטורים". חייכן היה, קשה לכעוס וידע להשרות אווירה של עליצות סביבו. אוהב חברה ומקובל על ידידיו, רע נאמן, ישר, כן ואמיתי.
גדעון גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1972. את הטירונות עשה באחד מבסיסי הנח"ל, ואחר-כך נשלח לבית הספר לקשר ולאלקטרוניקה, להשתלם שם בקורס של חיל-הקשר. הוא סיים את הקורס בציונים מעולים, הוסמך כאלחוטן והוצב לפלוגת הקשר של חטיבת שריון בסיני. חבריו ליחידה ספרו עליו, שניחן בכוח-סבל רב והרבה לסייע להם כמיטב יכולתו, באימונים ובמסעות, בכך שהיה מקל על משאם ומעודדם בעצה טובה ובחיוך מרגיע. בכל עת שנזדמנה לו היה מתקשר הביתה. גדעון עמד במבדקי קצינות ועתיד היה להישלח לקורס קצינים בתחילת אוקטובר 1973, אך משפרצה המלחמה נדחתה פתיחת הקורס. ביום הכיפורים נשלחה יחידתו להשתתף בקרבות הבלימה בחזית סיני והוא שימש קשר של קצין המודיעין ביחידה שהייתה בין הראשונות שחצו את התעלה וסבלה אבדות כבדות מאוד. בתחילת דצמבר 1973, החל גדעון את הקורס בבית-הספר לקצינים. ביום כ"ד בכסלו תשל"ד, נר ראשון של חנוכה (19.12.1973), נפל בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בפרדס-חנה. לאחר נופלו קיבלו הוריו את סיכת המ"מ של בנם גדעון.