אריאל, בן חסיה וישראל, נולד ביום א' בשבט תש"י (19.1.1950) בירושלים. הוא למד בבית-הספר היסודי בקרית-משה ובבית-הכרם בירושלים, והמשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון "עומריה", שליד האוניברסיטה העברית בירושלים. אריאל היה תלמיד מעולה, חרוץ ושקדן, שידע ללמוד להנאתו, הצטיין במקצועות ההומניים ובמקצועות הריאליים כאחד, והיה אהוב על מוריו ועל חבריו. אריאל נמנה עם חברי תנועת הצופים וברבות הימים הדריך והיה ראש גדוד בשבט "מודיעין". בימי החופשות מבית-הספר התיכון עבד במשמרות לילה במאפייה, כן עבד כמדריך בתנועת הצופים ובמכון על-שם פאלק. הממונים עליו במכון העידו עליו, שהיה "עובד נאמן, דייקן ואחראי וחבר טוב לכולם". הוא היה חובב ספורט והיה שחיין נלהב. את רוב זמנו הפנוי הקדיש להאזנה למוסיקה. אריאל היה אדם עליז ואופטימי מטבע ברייתו. היה לו חוש הומור מצויין, הרבה להתלוצץ ולהתבדח ורוחו הייתה טובה עליו תמיד. הוא היה איש שיחה נעים, שדבריו ערוכים בהיגיון ובטעם, ולרוב נסבו ויכוחיו על בעיות החברה והמשק בישראל. אדיב היה, מנומס ונעים הליכות, חברותי וקל להתיידד, נוח לבריות, מאיר פנים לזולת ולא מרבה לכעוס. נדיב לב היה ואהב לעזור לכל אדם. מטבעו היה ישר-דרך ועניו, איש-אמת ובעל מצפון. לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון נסע לארצות-הברית והדריך שם במחנה קיץ של נוער יהודי. כשחזר ארצה, הרבה להתכתב עם ידידים שקנה שם, וחניכיו, כשבאו ארצה, הרבו לבקרו.
אריאל גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1968. אמנם עמד בהצלחה במבחני הכניסה לפקולטה לרפואה, ויכול היה להצטרף לעתודה האקדמית, אך הוא סירב ורצה תחילה למלא את חובתו לצה"ל. הוא ביקש להתנדב לחיל-האוויר, אך הוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק "פאטון", בקורס למפקדי טנקים, בקורס לקצינים ובקורס לקציני שריון. בבית-הספר לשריון היה מדריך תותחנות וחודשים אחדים נמנה עם המשרתים בצבא הקבע. הוא היה קצין אחראי ומעולה, מסור לתפקידו ודבק במשימות שהוטלו עליו. מפקדו העיד עליו, שהיה "נכון להיחלץ לכל משימה, אפילו היה הדבר כרוך בסכנה רבה, מסור ודואג לחייליו והיה אהוד על מפקדיו ועל פקודיו".
לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר היה נקרא לעתים מזומנות לתקופות של שירות מילואים. באוניברסיטה העברית בירושלים למד בפקולטה לכימיה והיה בה תלמיד מצטיין, אך כשהחלו להעסיק אותו בעיות החברה והמשק פנה ללמוד כלכלה. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס סגן אריאל ונשלח כמפקד יחידת טנקים לחזית בסיני להשתתף בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים. בקרב שהתחולל ביום כ"ד בתשרי תשל"ד (20.10.1973), במתחם "מיסורי" ליד "החווה הסינית", נפגע הטנק של אריאל פגיעה ישירה והוא נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו אב, אם, אח ואחות. בחפציו נתגלה יומן שניהל בימי הקרבות, מן ה6- באוקטובר עד ה18- בו.
האוניברסיטה העברית בירושלים הוציאה לאור ספר בשם "נזכור", לזכר תלמידיה שנפלו במלחמה, ואריאל בתוכם; שבט "מודיעין" של תנועת הצופים בירושלים הוציא לאור חוברת לזכר יקירי השבט שמסרו נפשם על הגנת המולדת.