בן שולה ושלום. נולד ביום ג' בתשרי תשל"ג (11.9.1972) בחדרה. אסי החל את לימודיו בבית-הספר היסודי "אחד העם" בחדרה, וסיים בבית-הספר התיכון "עמל חדרה" במגמת מסגרות. אסי היה תלמיד טוב. מספרת דליה קליפר, מנהלת בית-הספר היסודי: "שקט ונחבא אל הכלים, חייכן ומלא חדוות חיים. אהוב על מכרים וחביב על חברים, תלמיד היה לנו שחור תלתלים ושחור עיניים".
בבית-הספר התיכון "עמל" בלט אסי בקרב חבריו. מספר מנהל בית-הספר, קלמן צהר: "לבית-הספר הגיע בעקבות אחיו הבוגר. השתלבותו היתה מהירה, וכבר בצעדיו הראשונים אצלנו הפגין נוכחות בחברת התלמידים. ככל שגדל, הפך מנער קטן וצנום לבחור תמיר ויפה תואר, ותמיד במרכז העניינים. קבוצה גדולה של תלמידים ותלמידות סביבו היתה תמונה שכיחה בבית-הספר. אסי היה אחד מכולם, אבל לא כמו כולם. היתה לו דרך משלו להביע את עצמו – דרך מיוחדת, אשר היתה מקובלת על חבריו. היו באסי ניצנים של חוש מנהיגות שבוודאי היו נושאים פירות בעתיד". ומוסיפה אמו: "הטלפון בביתנו לא פסק מלצלצל והבילויים עם החברים היו במקום הראשון". אסי היה חובב ספורט, הצטיין במיוחד בכדורגל ושיחק במשך שנתיים בקבוצת "הפועל" חדרה. היה חבר בתנועת "הצופים", אהב את הים ובשעות הפנאי אהב לשחק במשחקי טלוויזיה, לצפות בסרטים, להאזין למוסיקה וכמובן, לבלות עם חבריו. כפי שמעידה חברתו, ענבל: "אסי אהב לנצל כל רגע בחיים". הוא אהב לעזור לזולת ובמיוחד להוריו.
בראשית אוגוסט 1991 גויס אסי לצה"ל. בתום אימוני הטירונות הוצב ביחידת חיל הים, אך לא אהב את תפקידו וביקש לעבור מן החיל. בקשתו נענתה והוא הועבר לחיל החימוש, ליחידת העמקים, בתפקיד מסגר. כעבור כחצי שנה השתלם בקורס מתקדם למסגרות וסיימו בהצטיינות.
ביום ט"ו בכסלו תשנ"ד (29.11.1993) נפל אסי בעת מילוי תפקידו, בעת התפוצצות של חבית דלק שריתך. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחדרה. בן עשרים ואחת היה בנופלו. השאיר אחריו הורים ושלושה אחים – אלי, אבי ושמרי.
הוא הועלה לדרגת רב"ט לאחר נפילתו.
במכתב תנחומים למשפחה, כתב מפקדו: "אסף שירת ביחידה כמסגר במחלקת החימוש כשנה ושמונה חודשים. אסף תרם רבות ליחידה במישור המקצועי והחברתי, ובלט בחריצותו הרבה. הוא היה אהוב על כולם והיווה דוגמה אישית לחבריו".
הוריו תרמו לזכרו ספר תורה לבית הכנסת "ששת הימים" בחדרה.