אלישע, בן אידה ויוסף ז"ל, נולד ביום י' באב תש"ח (11.8.1948), בפתח-תקוה. הוא למד בבית-הספר היסודי "תל גנים" ואחרי-כן המשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון "מודיעין" ברמת גן. אלישע היה תלמיד שקדן וחרוץ והצטיין בלימודים. במשך כל שנות לימודיו היה בין התלמידים המעולים בכיתתו. הוא השיג ציונים טובים מאוד ללא קושי וללא מאמץ. נוסף על זאת ניחן בחוש הומור בריא וידע לספר בדיחות ולהתלוצץ. מוריו אהבו אותו בזכות כישרונותיו וחריפותו וחבריו לכיתה אהבו אותו כחבר וכאדם. תמיד מוכן היה לעזור לזולת ורבים מבני כיתתו חייבים לו תודה על עזרתו, שבלעדיה לא היו מצליחים לעבור את בחינות הבגרות. בשעות הפנאי היה משתתף בפעולות של שכבת "עציון" בקן הצופים ברמת-גן, שם למד להעריך את עקרונות הצדק, היושר והמוסר. הוא היה נער חברותי מאוד ובכל חברה היה פעיל ומפעיל אחרים. חברים אהבו לבוא אליו הביתה ולבלות במחיצתו שעות ארוכות. הוא ידע להקשיב לבריות ולעורר בהם אמון. רבים מידידיו מצאו בו חבר נאמן, המוכן להטות אוזן קשבת ללבטיהם ולעוץ להם עצה טובה. תמיד היה עליז ואופטימי ואנשים היו רגילים לראותו מחייך. אלישע היה אדם נעים הליכות ויודע להתחשב בזולתו, שכן רחש כבוד לכל אדם באשר הוא אדם. כן היה קשור בעבותות אהבה להוריו ולאחיו ולאחר מות אביו התחזקו עוד יותר הקשרים בינו לבין אמו האלמנה. מאחר שהיה הבן הבכור הפך לראש המשפחה. הוא היה גאה בכך ונשא בכבוד את עול החובות שנבעו מכך. עם זאת חיכה בקוצר רוח למועד גיוסו לצה"ל. הוא ציפה בהתרגשות לעולם החדש ולחוויות החדשות המזומנות לו בצבא. עוד בטרם גיוסו החליט להתנדב לחיל קרבי.
אלישע גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1966 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות עבר קורס יסוד במקצועות השריון וסיים בהצלחה רבה. הוא אהב את חיל השריון והיה גאה על שהוא נמנה עם חייליו. כמו כן התייחס ברצינות רבה לתפקידו ומילא אותו בקפדנות ומתוך הרגשת אחריות. מפקדיו היו מרוצים ממנו מאוד ועד מהרה שלחו אותו לקורס מפקדי טנקים. גם קורס זה סיים בהצטיינות והוצב כמפקד טנק ביחידת שדה. במלחמת ששת הימים, שפרצה באותם ימים, הצטיין כלוחם וכמפקד בקרב. הוא נלחם בציר המרכזי בסיני, במסגרת אוגדתו של האלוף שרון ומפקדיו, שהתרשמו מיכולתו לפעול כמפקד בתנאי לחץ של קרב, החליטו לשולחו לקורס קצינים. הוא סיים בהצלחה את הקורס בבית-הספר לקצינים, אך בהשלמה החילית הודח, שלא באשמתו, כשבועיים לפני תום הקורס. הוא הוצב לבית-הספר לשריון ועסק בהדרכה של תותחנים בחיל השריון.
בתום תקופת השירות הסדיר השתחרר והחל עובד במשרד הביטחון. לאחר תקופה מסוימת עזב עבודה זו, כשהתקבל לעבודה במשרד ראש הממשלה. לאחר שעשה כשנתיים בעבודה זו החליט להמשיך בלימודים. הוא נרשם לחוגים של מדע המדינה וקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן. אז גם החליט לשאת את חברתו עדי לאישה. כחצי שנה לאחר נישואיהם פרצה מלחמת יום הכיפורים. במלחמה השתתף אלישע בקרבות הבלימה באזור גשר פירדאן בסיני, בתפקיד מפקד טנק. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973), תוך כדי הסתערות הפלוגה על הפירדאן, נותק הקשר עם הטנק שלו והוא נפל בשטח שנכבש על ידי המצרים. לאחר החזרת גופתו הובא אלישע למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, אם ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל.