בת דינה ודודו. נולדה בערב שבת, כ"ג בסיוון תשמ"ג (3.6.1983) בתל-אביב. אלינור הייתה תינוקת שובבה ומלאת חיים. היא ביקרה בגן הילדים הפרטי "מאירה" ולאחר מכן ב"גן שוש" וב"גן מרגלית" בשכונת אפקה. את לימודיה היסודיים עשתה בבית-הספר היסודי "רמת אביב ג'", והמשיכה לחטיבת-הביניים והתיכון העירוני "אליאנס", שם סיימה את לימודיה במגמה דו-לשונית.
בתקופת התיכון הייתה אלינור למנהיגת הכיתה ו"עורכת הדין" של כל מי שרק היה זקוק לעזרה, תמיכה וגיבוי. בקסמה ובאישיותה הקורנת שבתה את לב כל סובביה. חביבת המורים והמנהלת, רודפת צדק וחותרת לאמת שהייתה תמיד נר לרגליה.
אלינור הייתה פעילה בתנועת "הצופים" אליה הצטרפה עוד בכיתה ד', והמשיכה בפעילות לאורך השנים, במהלכן אף הדריכה כשנתיים. נטייתה המובהקת לאמנות התבטאה בציורים שהרבתה לצייר ובעבודות יד אחרות. את אהבתה הגדולה לסוסים מימשה בחוות יגור, שם עסקה ברכיבה מקצועית במשך שבע שנים. גם בבלט השקיעה מזמנה, ובמשך שלוש שנים למדה בבית-ספר לבלט ברמת-אביב.
בראשית חודש מרץ 2002 התגייסה אלינור לצה"ל, והיא חדורת מוטיבציה ורצון לתרום ולהתקדם. כושר המנהיגות שניחנה בו בלט כבר בטירונות, אותה עשתה בבה"ד 12 בצריפין. אלינור יועדה לשמש כמ"כית, אך לאור נתוניה האישיים הגבוהים שובצה בחיל האוויר ונבחרה לשרת בלשכת רלכ"א (ראש להק כוח אדם) בקריה תחת פיקודו של תת-אלוף רז. את התורנויות עשתה בלשכת מפקד חיל האוויר דאז, האלוף דן חלוץ. לאחר תקופה קצרה של שירות בלשכה, נשלחה לקורס קצינות.
אלינור הייתה מכורה לצבא בכל רמ"ח איבריה. השירות הצבאי היווה עבורה משאת נפש, דרך חיים ומקום בו יכלה לממש את יכולת הנתינה המופלאה שלה. כאשר סיימה את קורס הקצינות הוצבה ביחידת שה"ד (יחידת ההסרטה של חיל-האוויר) בתפקיד שלישת היחידה. בראשית דצמבר 2003 החלה את שירות הקבע והיא רק בתחילת הדרך.
אלינור הייתה "מלח הארץ" ומעל לכול, בעלת חוש צדק ויושר מפותחים. ילדה מלאת חיים, שגם כאשר חלתה במחלה קשה, נלחמה בה באופן עיקש ולא הרימה ידיים.
ביום ט' באב תשס"ה (14.8.2005) נפלה אלינור בעת מילוי תפקידה והותירה את משפחתה כואבת והמומה. בת עשרים ושתיים הייתה בנופלה. היא הובאה למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בקריית שאול. הותירה הורים ואח – שוקי.
