בן יעקב ועליזה. נולד ביום ט' בחשון תש"כ (10.11.1959) בתל אביב. המשפחה השתקעה בגבעתיים, ושם קיבל את ראשית חינוכו בבית הספר 'מצדה' . במשך שנתיים המשיך את לימודיו בבית הספר התיכון מקצועי 'אורט טכניקום' שבגבעתיים. כהתמחות בחר במקצוע הנדסת בניין. לאחר מכן עבד בנגרייה של אביו עד לגיוסו לצה"ל.
אלי היה ילד ער ופיקח שהתבלט בהתפתחותו השכלית והגופנית. הוא הצליח בלימודיו, ובייחוד במקצוע המתמטיקה. אהב מאוד חיי חברה ומוסיקה והשתלב בנקל בקרב חבריו, להם נשאר נאמן גם בעת שירותו. בנעוריו היה חבר בשבט 'צופי גבעתיים'. את עיקר ההצלחה בעיסוקיו הרבים זקף אלי לעצמו בשדה הספורט. הוא השאיר בעזבונו מדליות הצטיינות רבות בתחומי ספורט שונים ומתקופות שונות. באתלטיקה הקלה הצטיין במיוחד בהדיפת כדור ברזל.
בתחילת נובמבר 1976 גויס אלי לצה"ל והוצב לחיל השריון. לאחר שסיים קורס של טירון לוחם, נשלח לבית הספר לשריון והוסמך כנהג טנק. תודות לכישוריו הטכניים שובץ בחיל התחזוקה. הוא לא התקשה למלא כל משימה שהוטלה עליו במסגרת השירות – וזאת במידה רבה תודות להכשרתו הספורטיבית.
עוד בטרם מלאה שנה להתגייסותו, בעת מילוי תפקיד שגרתי בצבא, נפגע אחרי שלחם על חייו שלושה עשר יום – נפל. היה זה ביום כ"ב בסיון תשל"ח (26.6.1978). הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שבקרית שאול. השאיר אחריו הורים, אח ואחות.
מפקדו כתב למשפחה השכולה: "למרות שאלי ז"ל שהה זמן קצר ביחידתנו, הספקנו לעמוד על סגולותיו ותכונותיו החיוביות, השתלבותו המהירה בחיי היחידה, תרומתו לפעילות השגרתית ולמאמץ הכולל היו לנו לברכה".