בן רות ואהרן. נולד ביום י"א באדר תשל"א (7.3.1971) ברמת גן. גדל והתחנך בעיר הולדתו. הוא החל את לימודיו בבית-הספר היסודי 'ניצנים' והמשיכם בבית-הספר התיכון 'אוהל שם' במגמה הספרותית. אורן, שהיה ילד רגיש, מופנם ושוחר דעת, היה אהוב על משפחתו ופיתח קשרי חברות חמים עם אחדים מעמיתיו. הוא שאף להרחיב את ידיעותיו באמצעות הטיולים הרבים שערך בארץ ובחוץ-לארץ ובאמצעות לימוד שיטתי בתחומים מסוימים. כך, למשל, ביקש להעמיק את ידיעותיו בנושאי יהדות ומסורת בשיעורים מיוחדים שהשתתף בהם. אורן היה חבר במשלחת בית-הספר שהשתתפה ב'מצעד החיים' הראשון שהתקיים במלאת 45 שנים למרד גיטו וארשה. בנערותו היה חבר בתנועת הצופים ונמנה על שבט צופי הירקון.
אורן התפתח והיה לצעיר אינטלקטואל, בעל נטיות אמנותיות, שהרבה להאזין למוסיקה קלאסית וניגן בכלים אחדים: אורגן, גיטרה ומפוחית. הוא קרא ספרות יפה ושירה ואף כתב ותירגם דברי שירה. בין תרגומיו נמצא קובץ שירים של ג'ים מוריסון. כקורא, אהב והעריך במיוחד את כתביהם של קפקא ועגנון. הוא הרבה לעיין בכתביהם וראה את עתידו בלימוד וחקר הספרות והשירה, בעיקר הספרות העברית.
בחודש אוגוסט 1989 גויס אורן לשירות סדיר בצה"ל והוצב לשרת בחיל הים, משנמצא מתאים לכך לאחר מבדקים. בתום תקופת שירות מסוימת, הועבר לשרת בחיל החינוך. במסגרת זו שימש בתפקיד מד"ר והיה אחראי על הפעלת מרכזייה פדגוגית ולאחר-מכן על מרכזייה אורקולית. הוא הגיע לדרגת סמל והיה שבע-רצון בתפקיד זה ופעילותו זכתה להערכת מפקדיו ועמיתיו. בשל העלאת הפרופיל הרפואי שלו הועבר בדצמבר 1991 ליחידה קרבית בחטיבה המרחבית בבקעת הירדן.
אורן נפל בעת מילוי תפקידו ביום י' בטבת תשנ"ב (17.12.1991) והובא למנוחות בבית-העלמין בקרית שאול. הותיר אחריו הורים ושני אחים נשואים.
בידי המשפחה אסופה ספרותית מפרי עטו ובה שירים, קטעי פרוזה ותרגומי שירה. המשפחה הקימה לזכרו פינת הנצחה בספריית בית-הספר התיכון 'אוהל שם' ובה מבחר ספרי שירה עברית וספרי מחקר בנושא זה.