בן רות ויעקב, נולד ביום י"ח בשבט תשי"ז (20.1.1957) בפרדס חנה. אוריון התחיל את לימודיו בבית-הספר היסודי במושבה, המשיך ללמוד בחטיבת-הביניים ובתיכון עיוני בבית-הספר החקלאי בפרדס חנה, במגמת ביולוגיה. לקראת גיוסו לצה"ל הצטרף אוריון לגרעין נח"ל, אך פרש מן הגרעין, כדי לשרת בחיל-האוויר.
בינואר 1975 הוא התגייס, נשלח לקורס קדם-טיס והשלימו בהצלחה. באוקטובר 1975, הועלה אוריון לדרגת רב"ט. הוא עבר קורס צניחה ובאפריל 1976 נשלח לקורס טיס בסיסי. אוריון סיים את הקורס, והועלה לדרגת סמל. בנובמבר 1976 הוא השלים קורס טיס מתקדם, והוענקה לו דרגת סג"ם. חוות-הדעת של מפקדיו עליו הייתה: "אוריון טייס טוב, קצין עם פוטנציאל גבוה". כשסיים את הכשרתו כטייס, הוא הועבר בתחילה לשרת כטייס בטייסת ונטל חלק במבצעיה. אחר-כך הוצב אוריון כמדריך בבית-ספר לטיס.
ביום כ"ח בשבט תש"ם (15.2.1980), הוא יצא עם חניך לאימון ניווט נמוך ותקיפות-חטף באיזור הנגב. בשל השמיים המעוננים, הפסיק אוריון את האימון וניסה לחזור לשדה-התעופה, אך בדרכם פגעו ברכס הר-חורשה והמטוס התרסק. אוריון נהרג יחד עם חניכו. בן 23 שנים הוא היה בנופלו.
הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-הקברות בפרדס חנה. אוריון השאיר אחריו הורים ושני אחים.
מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "אוריון יצא לטיסתו האחרונה במצב-רוח טוב, עם ביטחון עצמי, כהרגלו. הוא פעל בשיקול-דעת, בכוונה להעביר שיעור טוב לחניכו האישי. להערכתי, במצב כזה, של כושר פעילות עירנית, נכנס לעננים ופגע בקרקע. באובדנו איבד בית-הספר לטיסה מדריך צעיר ודינמי, בעל רמת טיסה טובה עם רצון וסיכוי טוב מאוד להצליח ולחנך אנשי צוות-אוויר טובים. אורי היה אהוב על כולנו, מפקדיו, חבריו וחניכיו".