בנם של סימונה וברוך. נולד ביום ט"ז בכסלו תשס"ד (11.12.2003) במודיעין-מכבים-רעות. אח צעיר לאורן ואביב.
אופיר גדל והתחנך ברעות, אחרי שעד גיל חמש גר כמה שנים עם משפחתו בחו"ל במסגרת שליחות של הוריו. למד בבית הספר היסודי "עמית" ביישוב ובבית הספר העל-יסודי "מו"ר" (מכבים-רעות).
בנעוריו הצטרף כחניך לשבט "אופק" בתנועת הנוער "הצופים". כשהתבגר מעט יצא לקורס מדריכים צעירים והיה למדריך. לאחר מכן שימש ראש פעילים של צוות התחזוקה. בשנותיו בתנועה השקיע ממרצו ומזמנו ובלט כמנהיג מוביל ואהוב, פעיל ומעורב.
בזמנו הפנוי אהב לטייל, לבלות בחוף הים ולהתנסות בספורט אתגרי, למשל רכיבה על סקייטבורד (גלגשת) וגלישה בסקי ובסנובורד (גלשן שלג).
בכיתה ט' הכיר את רוני, תלמידה בבית ספרו, ובין השניים נרקמה זוגיות. הייתה זו אהבה גדולה לצד חברות טובה. בקלות התחבר אופיר למשפחתה ולחבריה, והיא התחברה למשפחתו ולחבריו.
בורך בחיוך מקסים שלא מש מפניו, בחוכמה, בשמחת חיים, ברוח אופטימית ובראיית הצד החיובי בכל דבר. "צריך לתת לדברים לחלוף, כי הכול זה לטובה" הוא משפט שנהג לומר. מעולם לא נתן לקשיים להפריע לו בדרכו. ערכים של אהבת אדם ומסירות לזולת היו נר לרגליו. חברותי וטוב לב, תמיד שם את טובת האחרים לפני טובתו שלו, ואת ביתו פתח לחבריו ברוחב לב. בכישרון מיוחד ידע להתאים את עצמו לכל אחד, לחבר בין בני אדם ולהשרות אווירה נעימה. פתיחות וכנות אפיינו אותו אף הם.
ביום 9.8.2022 התגייס אופיר לצה"ל ושובץ כלוחם בגדוד 52 "הבוקעים" של עוצבת "עקבות הברזל" בחיל השריון. בתום ההכשרה מונה לתפקיד תותחן בטנק. בשל איכות ביצועיו נבחר להיות בצוות הטנק של מפקד הפלוגה – תפקיד שנחשב יוקרתי בגדוד.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה ממלחמה.
בבוקר אותה שבת אופיר שהה עם יחידתו ברמת הגולן באימון הסבה והכשרה לטנק הברק, טנק חדיש ומתקדם, במסגרת הפלוגה הראשונה שקיבלה אותו בצה"ל. במוצאי השבת הפלוגה הייתה אמורה להתחיל את השבוע האחרון והמסכם של ההכשרה.
עם פרוץ המלחמה, כבר בשעות הראשונות, אופיר הוקפץ עם חבריו בטיסה ממחניים לדרום והשתתף בלחימה לטיהור והגנה של יישובי עוטף עזה.
כשהחל התמרון הקרקעי ברצועת עזה בשלהי אוקטובר 2023, לחם באומץ עם הגדוד בתוך הרצועה באופן אינטנסיבי במשך כשנה תמימה. השתתף בקרבות עזים כמעט בכל הגזרות, החל מצפון הרצועה: בית לאהיה, בית חנון, סג'עייה, העיר עזה. במחנות המרכז ובדרום, בציר פילדפי וברפיח.
בחופשות בבית השתדל להרגיע את הוריו ואת אחיו כדי למנוע מהם דאגות.
במהלך המלחמה התראיין לטלוויזיה בערוץ "כאן 11", ושם סיפר על התחושות ועל המחשבות המלוות אותו בלחימה ועל האווירה הטובה בפלוגה – הצחוקים ואחוות הלוחמים. "בעזה אתה חווה מה שלא חווית בחיים. אתה במלחמה, והכול עולה באש, ופגזים וירי, ואז אתה חוזר פתאום הביתה והכול שקט, וכולם מתנהגים כאילו הכול רגיל", תיאר.
הריאיון ב"יוטיוב", https://www.youtube.com/watch?v=Z5uBTj8oTLg
כשמועד השחרור מצה"ל התקרב, החל לתכנן טיול גדול בחו"ל עם שני אחיו.
ביום 19.10.2024, לחם אופיר בקרב בעיר ג'באליה שבצפון רצועת עזה. הטנק שבו נלחם ספג ירי טיל נ"ט (נגד טנקים), והוא נהרג. לצידו נהרג חברו לטנק סמל אלישי יונג, ומפקד הפלוגה, רב-סרן גיא יעקב נזרי נפצע קשה ולאחר תשעה ימים מת מפצעיו.
סמל ראשון אופיר ברקוביץ נפל בקרב בשבת, חול המועד סוכות י"ז בתשרי תשפ"ה (19.10.2024). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין במודיעין. הותיר הורים ושני אחים.
משפחתו החליטה לתרום את איבריו כדי להציל חיים, מתןך ידיעה ברורה שזה מה שאופיר היה מבקש לעשות, זה אפיין את טוב ליבו גם בחייו.
בני משפחתו וחברים עוסקים רבות בהנצחתו בפרויקטים ואירועים שונים.
בעיר עכו נחנכה לזכרו כיתת לימוד חדשה, מתקדמת וממוגנת, במרכז קהילתי "ילדוד'ס".
בבית הספר תיכון מו"ר שבו למד, ניטע עץ לזכרו בגן הזיכרון לחללי צה"ל בוגרי בית הספר.
בשבט "אופק" של הצופים ברעות, הוא הונצח בפינת זיכרון שהוקמה לזכר נופלי השבט וכן נחנך על שמו גדוד של חניכים.
עיריית מודיעין-מכבים-רעות החליטה לקרוא משעול בעיר על שמו. משעול אופיר ברקוביץ נחנך ב-4 באפריל 2025, הונחה אבן זיכרון בטקס מרגש במעמד המשפחה וראש העיר ובהשתתפות של מאות רבות מתושבי העיר, נציגי ציבור ומוקירי זכרו.
לאורך המשעול הקימה המשפחה מיצג אומנותי הכולל זיכרונות מצוירים על חלוקי נחל. הציורים כוללים אלמנטים המבטאים את הערכים שאפיינו את אופיר, כפי שהם משתקפים בסיפור חייו ובזיכרונות של אלו שאהבו אותו. משעול אופיר הוא לא רק מקום הנצחה, כתבו בני המשפחה, אלא גם מרחב חי ונושם, המזמין את הקהילה להתחבר לזיכרון של אופיר ולמצוא בו השראה ונחמה. המידע כולו באתר "המשעול של אופיר", rememberofir.my.canva.site
דפי אינטרנט לזכרו הועלו באתר עיריית מודיעין ובאתר בית הספר העל-יסודי "מו"ר".
להנצחתו פתחה המשפחה דף אינסטגרם "זוכרים את אופיר" ובו סיפור חייו ופרטי ההנצחות – https://linktr.ee/RememberOfir.