אהרון (רוני), בן שושנה ועקיבא, נולד ביום י"ט בתמוז תש"ג (22.7.1943) ברמת-גן. הוא למד בבית-הספר היסודי "יהל"ם" ברמת-גן ואחרי-כן בבית-הספר לדיג במכמורת, אולם לא המשיך שם, וחזר לביתו ברמת-גן. עבד שנה בנגריית הרהיטים של אביו. אחרי-כן למד שנתיים מכונאות, כשהוא עובד כחניך במוסך "דן" ברמת-גן ולומד בבית-ספר מקצועי של משרד העבודה. רוני היה חבר בתנועת "הצופים" ברמת-גן. ברבות הימים הצטרף כחבר לאגודת "מכבי" רמת-גן והתאמן בכדורסל ובטניס-שולחן. כן עסק בהרמת-משקולות. הוא היה חובב דיג וצלילה ונהג לאסוף צדפים שונים – ואף ערך אוסף נאה מהם בביתו. משעות הפנאי שלו הקדיש גם לעבודות-יד בעץ ובמתכת, וכן עסק בצילום ובעבודות חשמל. לדברי חבריו, כל דבר שנגעו בו ידיו – הצליח. רבות מעבודותיו נמצאות בביתו ויש מהן גם במועדון נהגי קו 60 של "דן". אהרון אהב להאזין למוסיקה מסוגים שונים; גם קלסית, גם קלה וגם פזמונים. כן אהב את הארץ והרבה לתור ולטייל בה. בקרב ידידיו היה ידוע כאדם טוב-לב, המוכן תמיד לעזור לזולת הוא הצטיין בחיוניות רבה והיה מלא חדוות-חיים. תמיד היה הרוח בחברת חבריו ובקרב בני משפחתו והיה מקובל ואהוב על הכל.
אהרון גויס לצה"ל במחצית מאי 1961 והתנדב לחיל הצנחנים. לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס צניחה, הוצב לגדוד צנחנים. כעבור זמן השתלם בקורס נהיגה ובקורס נהגי זחל"ם ומונה מש"ק-רכב בגדוד. בתעודת השחרור שלו צוין שהוא חייל טוב ושביצע את המוטל עליו כראוי.
לאחר שסיים את שירותו הסדיר, הוצב לשירות מילואים בגדוד צנחנים אחר ושירת בו עד יומו האחרון. במלחמת ששת הימים השתתף אהרון בפריצה לעיר העתיקה בירושלים והיה בין משחררי הר הבית והכותל המערבי. הוא אהב מאוד את הצבא ואת גדוד הצנחנים שלו והחטיבה, ששירת בה שנים רבות הייתה לו בית שני. הוא ידע להשרות ביטחון סביבו ולהסתדר בכל מצב. רוני היה קשור מאוד לאשתו ולביתו, שטיפח במו ידיו. הוא היה בעל מסור ונאמן, בן-אוהב ודואג ואח טוב מאין כמוהו. עבד בקואופרטיב "דן" כנהג בקו 60, ולדברי חבריו היה דמות מרכזית בחבורה. עליז, אופטימי וחבר טוב. בשבת בצהריים, כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, הסיע אהרון חיילים ליחידותיהם. לעת ערב, כשהגיע צו-הקריאה שלו, כבר היה אהרון בדרכו למקום הריכוז של חטיבתו. יחידתו הועברה לאזור תעלת-סואץ והוא השתתף בקרבות הבלימה והפריצה בחזית סיני. ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973), יומה האחרון של המלחמה, בקרב על העיר סואץ, נפגע אהרון ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, הורים, שתי אחיות ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "אהרון היה חייל מסור לתפקידו, היה אהוד ומקובל מאוד על פקודיו ועל מפקדיו כאחד; הוא שימש דוגמא ועזר לאחרים".
קואופרטיב "דן" הוציא לאור חוברת בשם "לזכרם", לזכר חלליו במלחמת יום-הכיפורים, ובה כלולה רשימה על אהרון; בנק הפועלים הוציא לאור חוברת בשם "נזכור", לזכרם של עובדי הבנק ובני-משפחותיהם שנפלו במלחמה, ובה רשימות על דמותו וסיפור הקרב שבו נפל.