אברהם, בן קלרה ובנימין-זאב, נולד ביום כ"ד באייר תש"ט (23.5.1949) בירושלים. הוא למד בבית-הספר היסודי לבנים "דוגמא", ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "סמינר מזרחי", במגמה הריאלית. אברהם, שהיה ידוע בכינויו אבי, חונך ברוח המסורת היהודית. בבית ספג את ערכי האמונה באלוהי ישראל ובתורתו ואת האהבה העזה לעם ולמולדת. אבי היה בעל נפש רגישה ועדינה וידע לשמוח בכל אשר לו. הוא הקרין טוב-לב ואהבה והיה בעל קסם אישי, שחיבבו על הסובבים אותו. הוא התעניין בתחומים רבים ומגוונים. כאוהב ארצו היה בקי בתחומי המדיניות והמשק והיה שותף לפעילות חברתית ענפה, בהיותו חבר בתנועת-הנוער "בני-עקיבא". כמו-כן הרבה לעסוק בפעילות ספורטיבית והצטיין בעיקר בענף השחייה.
אברהם גויס לצה"ל בסוף ספטמבר 1967 והצטרף לנח"ל. עם חבריו לגרעין "גלבוע" עשה בהכשרה חקלאית בקיבוץ עין-הנציב. לאחר הטירונות עבר קורס לחובשים-קרביים והשתתף בתפקיד זה בפעילות מבצעית רבה. הוא נטל חלק במרדפים אחר מחבלים בבקעת-הירדן וכן השתתף בקרבות מלחמת-ההתשה, במעוז שעל גדת האגם המר בסיני.
בסוף ספטמבר 1970 שוחרר אבי מהשירות הסדיר והוצב ליחידת מילואים של חיל השריון, כחובש קרבי. אבי היה תלמיד מצטיין, בעיקר במקצועות הריאליים. עד לנפילתו הספיק להשלים שלוש שנות לימודים בטכניון, בפקולטה להנדסת-בניין ועמד לפני קבלת התואר "בוגר במדעים" B.Sc)). בזכות הצטיינותו ניתנה לו מלגה לשנת הלימודים האחרונה, אולם לא יכול ליהנות ממנה. במלחמת יום-הכיפורים השתתפה היחידה שלו בקרבות הבלימה בסיני. ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973), ערב היכנס הפסקת האש לתוקפה, נפגע ונהרג בהפגזת אויב על כוחותינו. הוא הובא למנוחת-עולמים בהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו אישה, שרה, שנשא שמונה שבועות לפני נפילתו, הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.
הוריו הקימו קרן לזכרו, הנושאת את השם "איתן", שמטרתה להעניק סיוע לזוגות צעירים, למימון לימודים והתבססות כלכלית.