אבנר אדרס ז"ל נולד בחיפה ב-20.10.1980. הוא היה בוגר ביה"ס הריאלי העברי בחיפה במגמת ביולוגיה ומחשבים. אבנר היה פעיל בחברת התלמידים של ביה"ס ובטל בעזרתו ובתשומת ליבו לזולת. מבטו הרחב והחיוך של מש מעל פניו איפיינו את אהבת החיים ואהבת האדם שבלבבו. אבנר הקדיש את כל מרצו ויכולתו לפעילויות בתנועה, הדריך את שכבות ז' ו-ט', ושימש כמרכז הצעיר בשבט אילנות.
לאבנר היו מעגלים רבים של חברים, ובכל מקום נחשב לעמוד התווך של החבורה. בנוסף לפעילותיו השונות הקדיש אבנר מזמנו גם לתחביביו: כדורסל, מחשבים, סקי וצניחה חופשית.
שנתיים לפני מותו הביע אבנר את ציפיותיו לעתיד בכתבו: "הדבר שאני רוצה זה דבר אחד, למצוא את הנישה שלי ושם להשפיע".
ביום 24.4.1999 ניספה אבנר בתאונת מטוס של מועדון הצניחה החופשית ליד מושב "הבונים". מותו גרם לפרץ יוצא דופן של רגשות אהבה והערצה מצד בני הנוער, שהמחיש את תכונתיו של אבנר כמנהיג וחבר שכולם הולכים אחריו.
2 Responses
I remember his beautiful smile as if it was yesterday. I hope the family is well. Avner was a special friend to me and a beautiful soul.
משפחת אדרס היקרים,
מאז שהכרתי אתכם, המשפט של אבנר: "למצא את הנישה שלי ושם להשפיע" הוא נר לרגליי. עברו מאז מעל 20 שנה וכל פעם שמגיע חודש אפריל אני זוכרת שזה החודש של אבנר ז"ל וזוכרת היטב את טוב ליבכם (מלגת לימודים בשנת 2003, רוטרי חיפה). וכל פעם מחדש אני מבטיחה לעצמי שאכתוב לכם -אבל רק כשאהיה לגמרי בטוחה- שהנה מצאתי את ה-נישה שלי! וששם אני משפיעה!
מאז שנפגשנו, מצאתי הרבה נישות אבל חשבתי לאורך השנים שזה לא נישה כזאת "וואוו" או שאני לא כזאת משפיעה כדי שאשתף ואומר לכם הנה בזאת קיימתי את הציווי של אבנר ז"ל. אבל היום, פתאום הבנתי שהמשפט הזה היה לי לדרך חיים, שבכל נישה שמצאתי והייתי שם, השפעתי שם בדרך כזו או אחרת. והחיפוש אחרי ה-נישה המדויקת שלי והרצון העז להשפיע שם נמשכים כל הדרך והם המנוע של החיים .
אני מספרת את הסיפור הזה והתובנה הזו לילדיי ואמשיך לספר בכל הזדמנות.
שתהא נשמתו של אבנר צרורה בצרור החיים.