שלמה (צ'ופ) אופק אופוצינסקי ז"ל

נפל ביום כ"ט בטבת תשכ"ח 
30/01/1968

מידע כללי

מין
זכר
בן
35בנופלו
דרגה
יחידה
שבט
הנהגה

בן צבי ובתיה. נולד ביום כ"ה באדר תרצ"ג (23.3.1933) בורשה אשר בפולין. עוד באותה שנה עלה עם הוריו לארץ. שנות ילדותו עברו עליו בגבעתיים. בן להורים שומרי מסורת היה ואת לימודיו היסודיים למד בבית ספר דתי בנחלת יצחק. לאחר מכן המשיך את לימודיו בבית הספר המקצועי "בסמ"ת" בחיפה במגמה של רדיו ואלקטרוניקה. בשנים אלו היה חבר בתנועת "הצופים", אך את מרבית זמנו הקדיש לטיסנאות ב"הפועל". היה פעיל ב"פלדה" וצבר שעות טיסה רבות. כשעמד לפני גיוסו לצה"ל רצה מאוד ללכת לקורס טיס, כי הנושא קסם לו, אך אמו התנגדה לרעיון זה. בבוא יום הגיוס – ביולי 1952 – התגייס לחיל הים יחד עם מרבית בני כיתתו. שלמה אהב מאד את הים, את המרחבים העצומים של מים סביבו. תמיד סיפר על החוויה העצומה של שיט בים שמסביבו רק מים ושמים. ובאמת כל זמן שירותו בחיל שירת בכלי שיט. שלמה עבר קורסים לרדיו ולאקטרוניקה, שירת בקומנדו הימי וכן בספינה "נוגה" ובאחת המשחתות. בשנת 1958 יצא לאנגליה לתקופה של שנה ומחצה בערך להכנת הצוללת "תנין" בדרגת רס"ר בתפקיד של טכנאי רדיו. לאחר שחזר לארץ ושהה בה כשבועיים יצא שוב לאנגליה – הפעם להכנת "רהב". כיון שלא נמצא טכנאי רדיו מתאים לצוללת זו היה עליו להכשיר את הטכנאי של "רהב" לתפקידו. לאחר ששה חודשים חזר לארץ עם רהב" – ואז נשא אשה; זה היה באוקטובר 1960. במשך שלוש שנים שירת בצוללות "תנין" ו"רהב". לאחר מכן נשלח מטעם חיל הים ללמוד בטכניון העברי בחיפה. הוא למד שם במשך שנתיים אך בשובו לחיל נתבקש ללכת לקורס קצינים בפברואר 1966. לאחר סיום הקורס חזר לתפקידו בצוללת – והפעם בדרגת סגן. באותה תקופה היו זקוקים לקצין חשמל בצוללת "דקר". שלמה ובני משפחתו יצאו באוקטובר 1966 לאנגליה, לעיר פורטסמות ובה שהו שנה וארבעה חודשים. שלמה התגעגע מאד לארץ ותמיד היה ער לכל הנעשה בה.

באפיו היה שקט מאד וסגור ומצניע לכת. הוא היה מרוצה בעיקר מהעצמאות שניתנה לו בעבודתו בשטח הרדיו והאלקטרוניקה של הצוללת. עם כל אחד היה בידידות ומעולם לא היו לו שונאים. הוא גם לא אהב להתרברב, לא נדחף ולא דחף אחרים. באפיו התבלטו תכונות של מחנך. הוא אהב מאוד את הלימוד וההדרכה של הכפופים לו. בסתר לבו קיווה ללמוד חינוך וסוציולוגיה כאשר ישתחרר מצה"ל. היה מוכן להקשיב, לתת עצה ועזרה לכל הפונים אליו, וכאלה רבו מאד. בעבודתו ב"דקר" השקיע את כל מרצו ואת כל נפשו. בשעות הפנאי היה מרבה לקרוא. כן אהב מאד גם להאזין לתקליטי מוסיקה קלאסית ושירי עמים. שלמה אהב מאד לצאת לטיולים כי אהב מאד טבע ומראות נוף יפים. כשהגיע הזמן והצוללת יצאה מאנגליה בכיוון לחופי הארץ ונמצאה בנתיבי הים שבין גיברלטר לחיפה, נותק עמה הקשר ושוב לא נתחדש. זה היה ביום כ"ד בטבת תשכ"ח (25.1.1968). הרבנות הצבאית הראשית קבעה כי תאריך פטירתו של שלמה בשעת מילוי תפקידו יחד עם השאר, הוא יום כ"ט בטבת תשכ"ח (30.1.1968). הניח אשה, בן ובת.

כיון ששלמה נמנה עם אנשי הצוות הנעדרים הוצבה לו מצבת זיכרון בתוך האנדרטה לזכר אנשי "דקר" בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. לאחר נפלו הועלה לדרגת סרן. בספרו של ערן שורר "ששה ימים ב'דקר'" מוקדשים עמודים מספר לשלמה ולתולדותיו בצירוף תמונתו.

ביום י"ג בסיוון תשנ"ט (28.5.1999), בתום שנים של חיפושים, נמצאה הצוללת אח"י "דקר" על קרקעית הים התיכון, בעומק 2900 מ' בנתיב הפלגתה המתוכנן ובמרחק 250 מייל מנמל חיפה.

פינת הנצחה

ניתן לשתף אותנו בסיפורים, תמונות וקטעי מידע דרך כפתור ״שתפו אותנו בסיפור״ בתפריט העליון

בשבט קיים קלסר אשר נמצא בחדר השכבה הבוגרת עם סיפור חייו ומרשתו של שלמה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו אותנו בסיפור
ניתן להעלות מספר תמונות אם רוצים, עד 10 תמונות בפורמט jpg או png במשקל מקסימלי של 2MB.