בת עינת ודוד. שירה נולדה ביום י"ג באייר תשנ"ו (2.5.1996) בחיפה. ילדה שנייה להוריה, אחות לעדי וגאיה, נכדתם של אלמירה ודב מעיין ושל נילי ודן צור.
שירה גדלה בחיפה. כשהייתה בת שתיים-עשרה, עברה המשפחה לגור בגרמניה למשך שנתיים. הוריה מספרים כי הייתה זו תקופה חשובה ומעצבת עבור שירה, וכי קשרי החברות המשמעותיים שנוצרו במהלכה המשיכו ללוות אותה גם לאחר שחזרה לישראל.
עם החזרה לארץ שבה המשפחה לחיפה, ושירה החלה את לימודיה בחטיבת הביניים של בית הספר "הריאלי" בעיר. כבר מגיל צעיר גילתה סקרנות וצורך לאתגר את עצמה בתחומים שעניינו אותה. שירה הייתה נתונה במעין "תחרות עם עצמה", כפי שמתארת זאת אמה עינת, בעיקר כדי להיווכח בעצמה למה היא מסוגלת. לאחר חטיבת הביניים למדה בקמפוס החטיבה העליונה של "הריאלי", בית בירם, והצטיינה במגמת תקשורת ודיפלומטיה ציבורית. שירה הייתה תלמידה מובילה ויוזמת חברתית. יחד עם "השמינייה", חבורת חברותיה הקרובות, הייתה עמוד התווך החברתי של הכיתה. תמיד הייתה הראשונה להתנדב לכל משימה, קשובה, עניינית, נכונה ללמוד ומעוררת השראה. את המסיבה הכיתתית בסיום התיכון אירחה שירה בביתה. וכך כתבה לה המחנכת שרון: "אתגעגע אלייך שירה המקסימה, שפע של טוב לב, אופטימיות נדירה, אהבה לזולת – כולם נמצאים בך. תמיד מתעניינת וסקרנית, חייבת לדעת הכל … "
לצד היותה תלמידה מצטיינת, הייתה שירה חניכה בולטת ופעילה בשבט "כרמל" של תנועת הצופים, בה היא מצאה חממה ערכית וחברתית שאפשרה לכישוריה הייחודיים לפרוח, במישור הבין אישי והקבוצתי כאחד. עם הזמן, הפכה למדריכה מוערכת ואהובה, ולראש גדוד בשבט. המשפחה מספרת על ההתכנסויות התכופות של החברים מהצופים בבית, שהיה הלב הפועם שבו תוכננו הפעולות, האירועים, והטיולים של השבט. שירה הייתה הרוח החיה של כל אלה, וגילמה באישיותה שילוב נדיר בין מנהיגות וערכים לבין קלילות, הנאה ואהבת החיים. אחיה של שירה מספרים כי מקום המפגש המועדף על שירה וחבריה היה מצפה נשרים "שוויצריה הקטנה" בכרמל, שם אהבו לבלות, לשוחח ולתכנן פעולות. רותם, חברתה הקרובה של שירה מהצופים, מספרת: "ההווי בצופים היה חלק בלתי נפרד ממנה, והוא גם ממש בנה ועיצב את האישיות שלה … היא זאת שפשוט חיברה את כל השכבה שלנו
בצופים … היינו באים אליה כולנו הביתה והיא תמיד הייתה יוצאת עם המתוקים שהייתה אופה …" חבריה של שירה צור והקרובים אליה כינו אותה בחיבה שירהצ.
גם בבית הייתה שירה תמיד במרכז ההתרחשות. עינת, אמה של שירה, מספרת: "… היא הייתה הדומיננטית ביותר, הכול היה מתכנס סביבה". עדי, האח הבכור, וגאיה הצעירה מספרים עליה כילדת "סנדוויץ'" מובהקת, שהייתה הדבק שחיבר בין האחים בחום ובאהבה, בחיוניות ובהומור. בבת המצווה שלה כתבה שירה על עצמה: "אני סתם ילדה רגילה, שמחה, רוקדת, כמו כל הילדים …" אכן, לצד היוזמה, העשייה והמסירות שגילתה שירה בכל משימה שלקחה על עצמה, הייתה בה גם ילדה "רגילה", שאהבה את חופשות הסקי המשפחתיות, ונהגה לקחת פסק זמן מהשגרה העמוסה ולשקוע בצפייה מרתונית בסדרות ובסרטים האהובים עליה.
כשסיימה את לימודיה בתיכון ביקשה שירה להתנדב לשנת שירות. היא עברה מיון לסוכנות היהודית, אך בהמשך קיבלה הודעה שיפנו אליה לאחר שירותה בצבא.
בהגיע מועד הגיוס שירה אותרה לשלבי המיון הראשוניים של קורס טיס, ולאחר שלא עברה את גיבוש הטיס החלה ללמוד במסלול אע"מ שחקים, קורס קדם-צבאי לקראת שירות ביחידות מובחרות בחיל המודיעין.
ביום 12.7.2015 התגייסה שירה לצה"ל, ליחידת 8200 של חיל המודיעין. על תקופת השירות מספר דודי, אביה של שירה: "אני הרגשתי, שמה שהיא עשתה בצבא, פתאום פתח לה דברים חדשים … היחידה שלה מתמקדת בחשיבה קצת אחרת, מחוץ לקופסה, וזה נורא דיבר אליה". משפחתה וחבריה של שירה מספרים כי עשייתה במהלך השירות הסבה לה אושר, אתגר וסיפוק. כעבור זמן מה יצאה שירה לקורס קצינים מטעם יחידת המודיעין בה שירתה.
ביום ראשון, 8.1.2017, יצאה המגמה שאליה השתייכה שירה בקורס קצינים לשבוע חינוך. כמה שעות לאחר שהתחיל יום ההדרכה, כשהגיעו לנקודת תצפית בטיילת ארמון הנציב בירושלים, תקף את חניכי הקבוצה מחבל שדרס אותם במשאיתו. בפיגוע נהרגו ארבעה חיילים. שלושה-עשר חיילים נפצעו.
צוערת שירה צור נפלה ביום י' בטבת תשע"ז (8.1.2017) בפיגוע חבלני בירושלים. בפיגוע נפלו גם סגן שיר חג'אג', סגן יעל יקותיאל וסגן משנה ארז אורבך.
שירה הייתה בת עשרים ואחת בנפלה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי בחיפה. הותירה הורים, אח ואחות. לאחר נפילתה הועלתה שירה לדרגת סגן משנה. על מצבתה כתבה משפחתה: "חיי מלאו אהבה, נתינה, צחוק וידע. כל פעם שאלו נשמעים שם אני נמצאת".
סבה של שירה ספד לה: "שירוש, איפה את? למה עזבת אותי? מי יצלצל עכשיו ואני אשמע 'סבו'ש, מה שלומך?' זה חסר לי. ואני לא מאמין. אני מודה לאלוהים שלפחות נתן לי ביום שישי האחרון לבלות איתך ולראות איזה פרח יש לנו. והפרח הזה הלך".
הנהלת בית הספר "הריאלי" ספדה לשירה: "כולנו המומים וכואבים את הירצחה של סגן משנה שירה צור, בוגרת בית הספר, תלמידה למופת ומובילה חברתית. שירה ייצגה בחייה הקצרים את כל הטוב שלו אנו מחנכים. הובילה והשפיעה על סביבתה, מנהיגה חברתית בבית הספר ובתנועת הצופים. אנו מבטיחים לשירה ולמשפחתה שננצור את זכרה ושעוד בוגרים רבים ילכו בדרכה – דרך ההובלה, ההשפעה, המצוינות, ולפני הכול – דרך ארץ, דרך האדם".
שרון, המחנכת של שירה בתיכון, כתבה לזכרה: " … בתעודת הסיום כתבתי לך, שירה, כי את נערה ערכית, נעימת הליכות ובוגרת … ציטטתי את דבריו של יוהן וולפגנג פון גתה שאמר כי 'המוצא שלווה בביתו, בין אם הוא מלך או איכר, הוא המאושר באדם', וכתבתי לך כי מהיכרותי אותך אין לי ספק כי חייך יהיו מלאים באושר. לא ידעתי, שירה, שאצטרך כעת לכתוב לך דברי פרידה. ששוב לא אראה אותך. וזה קשה כל כך. אזכור אותך לעד, שירה אהובה". ושרון הוסיפה ציטוט מתוך "שירה", מאת צרויה להב: "אספי הכול בתוך ידייך שירה שירה / וצאי לך אל הלילה המחוויר / … דממה את מיתרייך מרעידה / והאישה שאת היית רוצה להיות / מחכה בך כמו כיוון וכמו חידה".
בשבט "כרמל" של צופי חיפה נבנה ספסל לזכרה של שירה, בעקבות ספסל שהוקם לזכרה בבסיס המודיעין מישר, על יד צפת, שבו שירתה. עדי, אחיה של שירה, אומר: "אלה שני מקומות מאוד משמעותיים בשביל שירה, שהיא מאוד פרחה בהם … זה סוג של אנדרטה …"
במסגרת פרויקט ההנצחה "חסרים", של הטלוויזיה החינוכית ובית הספר למוזיקה רימון, ביצעה יסמין מועלם, זמרת ויוצרת צעירה, את השיר "ביקום מקביל", לזכרה של שירה. את השיר כתב אמנון, דודה של שירה, כחודשיים לאחר נפילתה. יסמין נפגשה עם משפחתה של שירה והכירה את דמותה דרך הסיפורים, המקומות והרגעים שחלקה עם אהוביה וחבריה. תוך כדי המפגש נתקלה בשיר שנכתב על ידי דודה של שירה, ובחרה בו לצורך הפרויקט. סרטון שמתעד את חייה של שירה ואת תהליך המפגש והיצירה שודר בערוץ החינוכית והועלה לאתר יוטיוב. דודי, אביה של שירה, מסביר: "המילים מדברות על יקום שאנחנו נמצאים בו ועל כך ששירה נמצאת ביקום אחר עם כל הנופלים, ואיך כל אחד ממשיך בחייו ביקומים המקבילים ומקווים שניפגש אי פעם: 'ביקום מקביל את צוחקת / ביקום מקביל אנחנו רוקדים בשקט / ביקום מקביל את מדברת / אנחנו מתווכחים / אני לא עומד בקצב'".
משפחתה של שירה יזמה פרויקט לזכרה בשם Haifateentech. במסגרת הפרויקט נפגשים עשרות בני נוער מהארץ ומהעולם לתחרות מדע וטכנולוגיה בתחום אורח חיים בריא ואקולוגיה. התחרות הראשונה התקיימה בדצמבר 2017, והיא מיועדת להתקיים כאירוע שנתי. צוותי המשתתפים מהארץ ומהעולם מתחרים ביניהם על מציאת פתרונות ופיתוח מיזמי הייטק ומדע פורצי דרך. קרן על שם שירה סייעה לבני הנוער בכיסוי הוצאות ההשתתפות בתחרות, שבארגונה שותפים גם הטכניון, עיריית חיפה, אוניברסיטת חיפה והחברות אינטל, IBM, פיליפס ורפאל. הפרס הראשון לזוכים בתחרות הוא מלגת לימודים בטכניון.
ההשתתפות בתחרות מיועדת ליהודים, נוצרים ומוסלמים כאחד, ומטרתה לייצר חשיבה משותפת ופורצת גבולות. בנוסף להשתתפות בתחרות, מתקיימים סיורים ופעילויות משותפות של בני הנוער במהלך שהותם בארץ. על האופן שבו מנציח הפרויקט את מורשתה של שירה אומר אביה דודי: "זו הייתה שירה, מתמודדת עם בעיות, מוצאת פתרונות, חושבת מחוץ לקופסה ומקבלת את כולם".