צבי (צביקה) פדות ז"ל

נפל ביום כ"ח באדר א' תשל"ח 
07/03/1978

מידע כללי

מין
זכר
בן
28בנופלו
דרגה
יחידה
הנהגה

בן אהרון ושרה. נולד ביום ט"ז בטבת תש"י (5.1.1950) בחיפה. את מסלול-לימודיו כולו – מבית-הספר היסודי ועד ל'בגרות' – עשה בבית-הספר הריאלי העברי שבחיפה. הוא היה תלמיד מעל לממוצע בהישגיו. כבן לאם מורה לפסנתר, למד תחילה לפרוט בכלי זה, אך אחרי-כן החליפו בכינור והתמיד לנגן בו. הוא השתתף בקונצרטים במסגרת הקונסרבטוריון ע"ש רובין, בו למד. מאביו, שהוא חבר 'אגד' ומשמש גם מורה-דרך ירש את החיבה לנופי הארץ, ויחד עם אביו טייל לאורכה ולרוחבה.

בגיל חמש-עשרה נכנס צביקה לתנועת-הצופים, ועד-מהרה נתגלה כישרונו להנהיג ולהדריך, והוא נתמנה למדריך-גדוד בתנועה ונהנה בה מחיי-חברה עשירים (גם את תמי, רעייתו לעתיד, הכיר בשורותיה). כן, היה חבר במועצת-התלמידים של בית-הספר הריאלי וזכה לפרסים על פעילותו המסורה בגוף זה.

בן שבע-עשרה היה צביקה כאשר פרצה מלחמת ששת-הימים, והוא חי מלחמה זו על חרדותיה וניצחונותיה במעורבות רגשית עמוקה. הוא ראה אז את עתידו הצבאי בחיל- השריון. אבל, כאשר התגייס כעבור שנה לצה"ל שינה את תכניותיו בשהותו בבסיס הקליטה והמיון – בעקבות המבדקים המוצלחים לקראת שיבוץ בצות-אויר. החלום להיות טייס קרבי כבש אז את לבו. הוא נכנס לבית-הספר לטיס, ובזכות דבקותו-במטרה וכישוריו הטבעיים התגבר על המכשולים ועמד בהצלחה במתחים, המלוים את הקורסים להכשרת טייסי-קרב. הוא עבר גם קורס לצניחה.

צביקה גויס לצה"ל בראשית פברואר 1968. כעבור שנתיים. במרס 1970, כבר ענד את סימני דרגת סגן-משנה. הוא עבר קורס נוסף, שנמשך ארבעה חודשים, ונתקבל כטייס סדיר בטייסת של 'סופר-מיסטרים'.

בסתיו 1971 ערך צביקה בחיפה את טקס הנישואין עם בחירת-לבו, תמר לבית לפין. הם עברו להתגורר תחילה בבאר-שבע ולאחר-מכן בבסיסים של חיל-האויר. במאי 1973 נולד בנם הראשון – אלון, וכעבור שלוש שנים הבן השני – רן. קרבת הבית לזירת פעילותו המקצועית אפשרה לצביקה להתמכר לאושר המשפחתי בלא הפרעה יתרה.

לאחר שנה של פעילות מבצעית ביקש חיל-האויר להפיק את המיטב מכישורי ההדרכה של צביקה, והוא הוצב לתפקיד הדרכה בבית-הספר לטיס. לא רק מידע טכני ואורח-חיים צבאי הקנה לפרחי-הטיס – הוא גייס את כל משאביו הציוניים, שרכש בבית, בבית-ספר ובצופים, כדי לחנכם לאזרחות טובה, לאידיאליזם ולרוח-הקרבה. על פרק-זמן זה כתב מפקדו הישיר של צביקה דברי-הערכה אלה: "התחלת בביצוע פרוייקט עצום, אשר הביא תועלת רבה לחניכים. היית 'אבא' מסור לחניכים והקלת על קליטתם בבית-הספר ובצה"ל."

צביקה שב לטייסת-קרב בדיוק בזמן הנאות ליטול חלק פעיל במלחמת יום-הכיפורים, בטוסו ב'סופר-מיסטר'. על פעילות זו זכה להערכת מפקדו: "ביצע משימות ברמה גבוהה וביעילות; סייע יפה בארגון המינהלי של הטייסת."

אחרי המלחמה נתגשמה שאיפתו של צביקה לנהוג במטוס ה'פאנטום' היוקרתי. באותו זמן כבר עלה לדרגת סרן. בסוף שנת 1977 הגיע צביקה במסלולו מהיר-ההישגים לבית-הספר החילי לפיקוד-ומטה וזכה בו לציון לשבח. היה זה רק המשך לסדרה ארוכה של חוות-דעת חיוביות ביותר, הזרועות לכל אורך דרכו הצבאית. להלן כמה מהן: בשנת 1972 – "קצין טוב מאוד, מסור מאוד ואחראי;" בשנת 1975 – "מבוגר, רציני, אחראי מאוד, בעל חוש-הומור;" בשנת 1977 – "בעל מוטיבציה חזקה, דינמי מאוד, רגיש – אבל בעל פוטנציאל."

אולם, צביקה לא זכה שהפוטנציאל הגלום בו יגיע למלוא המיצוי. ביום כ"ח באדר א' תשל"ח (7.3.1978) – והוא אז בן עשרים ושמונה בלבד – נפל במילוי תפקידו. הובא למנוחת- עולמים בבית-העלמין הצבאי שבחיפה. השאיר אחריו אישה, שני בנים, הורים, שני אחים ואחות. אחרי מותו הועלה צביקה לדרגת רב-סרן.

פינת הנצחה

ניתן לשתף אותנו בסיפורים, תמונות וקטעי מידע דרך כפתור ״שתפו אותנו בסיפור״ בתפריט העליון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו אותנו בסיפור
ניתן להעלות מספר תמונות אם רוצים, עד 10 תמונות בפורמט jpg או png במשקל מקסימלי של 2MB.