נמרוד גאון ז"ל

נפל ביום י"א בתשרי תשל"ד
07/10/1973

מידע כללי

מין
זכר
בן
22בנופלו
דרגה
יחידה
שבט
הנהגה

נמרוד (נימי), בן אדית ורפאל, נולד ביום א' באב תשי"א (3.8.1951) בקיבוץ גבולות. הוא למד בבית-הספר היסודי בגבולות והמשיך לימודיו בבית-הספר היסודי על-שם ארלוזורוב באשקלון. אחרי-כן סיים את לימודיו בפנימייה הצבאית, שליד הגמנסיה העברית "הרצליה" בתל-אביב. נמרוד היה בוגר המחזור הראשון של פנימייה צבאית זו, תלמיד טוב, חרוץ וממושמע, שהצטיין בעיקר במקצועות הצבאיים. מנערותו היה חובב מוסיקה, אהב לנגן בגיטרה ולשיר, כתב שירים והקדיש את זמנו הפנוי לקריאת ספרי היסטוריה. הוא היה אנין טעם ורגשן, אהב את היופי ושאף לשלמות, נכסף לחוויות ולנופים קסומים, ונמשך אל אנשים יפי-מראה ויפי-נפש. כן היה בעל מזג נוח ונדיב, שתקן ומאופק. הכל הכירוהו כאדם נאמן וישר-דרך, נאה דורש ונאה מקיים, חברותי ומצניע-לכת. מטבעו היה נמרץ וזריז, חרוץ מאוד ובעל כושר מנהיגות. הוא עבד בהתמדה וללא לאות וידע לעשות את מלאכתו באמונה. להוריו רחש כבוד והיה להם בן נאמן ומסור.

נמרוד גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1969, והתנדב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס מ"כים חי"ר, בקורס למקצועות טנק "פאטון" ובקורס למפקדי טנקים. במהלך שירותו בצבא השתלם בקורס לקציני אג"ם, בקורס לקציני שריון ובקורס למפקדי פלוגות בחיל השריון. מפקדיו כתבו עליו בחוות דעתם: "הוא קצין אחראי וחרוץ, נאמן ומסור, איש צבא למופת וחבר למופת. יש בו שיקול דעת, איתנות ונמרצות. הוא תקיף ואינו מתפשר, מקפיד מאוד על המשמעת ועל ביצוע הפקודות שנתן. דבק במשימות שהוטלו עליו ואהוב מאד על מפקדיו". סיפר עליו אחד ממפקדיו: "נמרוד היה מפקד קשוח, קפדן ובעל עקרונות, בקצרה – מפקד מצוין, ובחיל השריון מפקד טוב הוא מפקד שרמתו המקצועית מעולה. גישתו אל פקודיו הייתה בדרך מיוחדת – שלא היו בה פשרות. היו לו עקרונות של שכר ועונש, שעליהם לא היה מוכן לוותר. פלוגתו הייתה פלוגה ממושמעת מאוד ומסודרת מאוד, והוא עשה כל מאמץ להגיע להישגים גבוהים". באוקטובר 1972 פורסמה ב"ג'רוסלם פוסט" כתבה של כתב צבאי, שתיאר את הדרך בה מנהל נמרוד את יחידתו בימי השגרה של הפסקת האש, וכיצד הוא לוחם באדישות ובשעמום אצל חייליו. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלח עם יחידתו לחזית בסיני והשתתף בקרבות הבלימה נגד המצרים. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973). נפל נמרוד בקרב שהתחולל על גדות תעלת סואץ, בגזרה המרכזית. גדודו נקלע למארב של חיילי קומנדו מצרים. ועל פלוגתו הוטל לחסל את המארב. המשימה בוצעה במלואה. הטנק של נמרוד נפגע והוא עלה על טנק אחר והמשיך לפקד על פלוגתו. לאחר ליל-לחימה תמים שוב נפגע הטנק פגיעה ישירה, ושלושה מחייליו של נמרוד נפצעו. הוא המשיך להילחם ולירות מתוך הטנק. וכך, כשעמד חשוף בצריח, פלג גופו העליון מעל למדף, פגע כדור בראשו והוא נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין באשקלון. השאיר אחריו אב, אם, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.

הוריו הוציאו לאור ספר לזכרו, ובו דברי חברים על דמותו, מכתבים, זיכרונות, דברי שיר ותצלומים. שם הספר כשם אחד משיריו: "אני חייל ואל תבכי ילדה;" ביום הזיכרון תשל"ד שודרה בגלי צה"ל תכנית לזכרו, בשם "חיי אדם". את השיר שר הזמר שלמה ארצי ועד היום המשפחה והזמר שומרים על קשר. לקריאה נוספת על הסיפור מאחורי השיר, וכיצד היא לשלמה ארצי, עברו לכתבה: "שלמה ארצי נזכר ב"אני חייל" עם מות אם החייל הכותב: "היה אמור להיגנז"" (מעריב, 10/07/2018)

פינת הנצחה

ניתן לשתף אותנו בסיפורים, תמונות וקטעי מידע דרך כפתור ״שתפו אותנו בסיפור״ בתפריט העליון

נמרוד מונצח בשם השבט, בקיר נופלים שנצא בשבט ובטקסי הזיכרון שהשבט מקיים.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו אותנו בסיפור
ניתן להעלות מספר תמונות אם רוצים, עד 10 תמונות בפורמט jpg או png במשקל מקסימלי של 2MB.