ניצן כהן ז"ל

נהרג ביום כ"ז באדר ב' תשנ"ה
29/03/1995

מידע כללי

מין
זכר
בן
23במותו
דרגה
יחידה
הנהגה

בן רבקה ואורי. ניצן נולד בז' בתשרי תשל"ג (15.9.1972) בביה"ח "שרה מונקדה" בסנטיאגו שבצ'ילה, בעת שליחות לאומית של ההורים. ב-4.1.1974 חזרה המשפחה לארץ, לירושלים. ניצן סיים את בית הספר היסודי הממלכתי-דתי בנווה יעקב. בתיכון למד במכללת "אורט" ירושלים, ואח"כ עבר למכללה למינהל, שם סיים את לימודיו.

ניצן אהב מילדות משחקים וטריקים, להצחיק ולעבוד על משהו בהנאה גמורה. מאז היותו קטן דאג לפנק את אימו. הוא מאוד אהב מוזיקה, בכיתה ב' למד חלילית, בכיתה ג' היה במקהלת בית הספר ולמד גם קלרינט. הוא גם ניגן שנתיים על קלרינט בתזמורת הנוער של ירושלים

כשהיה ניצן בן עשר התגרשו הוריו והוא נשאר עם אימו, שני אחיו: שי ואסף, ואחותו הדר.

מכיתה ה' היה ניצן חניך בתנועת "הצופים" בשבט "כפיר" בנווה יעקב. מכיתה י' החל בהדרכה, ואח"כ היה ראש גדוד. בגיל הבגרות למד נינג'צו ורקד סטפס בביה"ס למחול טרפסיכורי. ניצן היה גם שותף בחוג לתיאטרון של המתנ"ס בנווה יעקב והופיע בהצגה "הרומנטיקנים". ניצן אהב ליהנות מהחיים, הופיע בתיאטרון, רקד סטפס במועדון וכלל לא הפריע לו ששאר הרקדנים היו ילדות צעירות ממנו במספר שנים.

בנוסף ניצן הירבה להתנדב, והיה פעיל במשמר האזרחי בנווה יעקב..

ב-13 באוגוסט 1991 התגייס ניצן לחיל השריון. הוא עבר הכשרה כטנקיסט ויצא לקורס מפקדי טנקים. כמט"ק (מפקד טנק) הדריך בבסיס טירונים ואח"כ שימש כמט"ק בפלוגה מבצעית בגדוד 430. באוגוסט 93' יצא לקורס קציני שריון, אותו סיים בהצלחה וחזר לגדודו. באוקטובר 94', בעקבות הסכמי אוסלו, עבר לסיורים המשותפים בנצרים ולכן החליט לעבור משריון למשמר הגבול. הוא היה מאוד גאה בהיותו חייל במג"ב ובדרגותיו.

את נעמי חברתו הכיר ניצן לקראת סוף שירותו בבה"ד 1, ובטקס הסיום הפכו רשמית לחברים. ניצן גמר בדעתו להינשא לה. ב-6.2.1995 הוא טס לארה"ב לחודש חופשה עם חברתו נעמי, שב משם אחרי חודש וחברתו נעמי נשארה לעוד זמן מה בארה"ב עם הוריה.

בכ"ז באדר ב' תשנ"ה (29.3.1995) נהרג ניצן בפיגוע איבה בציר קרני נצרים. שיירה יצאה ממחסום קרני, ובה כלי רכב של תושבי נצרים וג'יפ מג"ב. פתאום הגיחה ממול משאית, שהתנגשה בכוונה בעוצמה בג'יפ מג"ב. נהג המשאית יצא ממנה כשבידו אקדח וירה בו לכיוון רכב צה"ל. הוא נהרג, אך גם ניצן נהרג במקום ושוטרים נוספים נפגעו.

ניצן היה בן עשרים ושלוש בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין בהר הרצל, ירושלים.

אחרי נפילתו הוענקה לניצן דרגת מפקח.

"ניצן היה דמות חכמה וחריפה באופן נדיר", כתבו בני המשפחה, "היה בעל חוש הומור מפולפל ומתוחכם, עד שלפעמים אלה שפקפקו בהומור שלו טענו שקשה להבינו. הוא אהב אנשים, אהב לעזור, היה סקרן, התייחס לכל אדם כאדם באשר הוא, קרוב, שכן, ערבי או אויב, ולא פלא שגם הפלסטינאים מהסיורים המשותפים בכו כשנהרג. אחד מהם אף הגיע, באישורו של ערפאת, להופיע בתכנית של דן שילון כדי לדבר ולספר על ניצן כאדם וחבר".

זכרו של ניצן הונצח בכמה אופנים:

חדר הצופים בשכונת נווה יעקב נקרא על שמו; בבית הכנסת במעלה אדומים, מקום מגורי האב, יש דוכן לזכרו; הודפסו כשבע-מאות ספרי תהילים לזכר ניצן, שחולקו לקרובי משפחה ולחברים; נעשתה לוחית הנצחה לזכרו בבית הכנסת של פלוגה כ"ז, שבה עשה את שירותו עד יום מותו; מרפאת היישוב נצרים נקראה על שם מפקח ניצן כהן ורס"ל גמל סוויאלת שנהרג איתו.

פינת הנצחה

ניתן לשתף אותנו בסיפורים, תמונות וקטעי מידע דרך כפתור ״שתפו אותנו בסיפור״ בתפריט העליון

יש גדוד והיום דרגה על שמו

הוא היה פעיל מאוד בשבט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו אותנו בסיפור
ניתן להעלות מספר תמונות אם רוצים, עד 10 תמונות בפורמט jpg או png במשקל מקסימלי של 2MB.