ניב-שמואל יעקבי ז"ל

נפל ביום כ"ו באב תש"ס
26/08/2000

מידע כללי

מין
זכר
בן
20בנופלו

בן עדי וגדעון. נולד ביום י"ג בשבט תש"ם (31.1.1980) בתל אביב. בן בכור להוריו, אח בכור לרן ולטל. למד בבית-הספר היסודי 'איילון' בשכונת נחלת יצחק, והמשיך ל'גימנסיה העברית הרצליה' בתל אביב, שם למד מכיתה ז' עד י"ב וסיים בהצלחה את המגמה הסוציולוגית.

סיפר מנהל הגימנסיה, רון חולדאי: "ניב, עלם חמודות, זכור לי עובר במסדרונות הגימנסיה כשחיוך תמידי נסוך על פניו. נער מלא שמחת חיים, שהיה מרקד ושר על הבמה בכל מופע של הגימנסיה. ניב האחראי והמסור לקח על עצמו תפקידים ומטלות, עמד בהם בהצלחה וסחף בהתלהבותו חברות וחברים נוספים."

ניב התאפיין בחום ואהבה שהעניק להוריו ואחיו, והיה בעל חיוך שובה כל לב. משפחתו היתה חשובה מאוד בעיניו. הוא שימש מודל חיקוי ומקור גאווה לאחיו. כשהיה בכיתה י"א נסע עם משלחת נוער לפולין, ולנסיעה צירף את סבו וסבתו, ילידי פולין, שאליהם היה קשור מאוד.

כשהיה בכיתה ג' החל ניב להשתתף בחוג ג'ודו, וכעבור זמן לא רב הגיע לחגורה חומה. באותה שנה הצטרף לתנועת הצופים, היה חניך ובהמשך מדריך, תחילה של כיתות ו', ואחר-כך של כיתות ט', הבוגרים. ניב הרבה להשקיע, ולחנך את חניכיו לערכים ולאהבת הארץ. לקראת גיוסו לצה"ל כתב ניב מכתב פרידה לחניכיו בצופים: "… ניסיתי לתת מעצמי 100% בשבילכם, ובהנחה שכל אחד ואחד מכם קלט רק 40% ממני – עשיתי את שלי ומקווה ששיניתי בכם דברים מסוימים… בנוסף גם חיזקתי בכם ערכים לא מבוססים שכבר היו בכם, כמו עזרה לזולת, אמינות, תרבות שיחה, אהבת השבט ועוד, וכאן גם הצלחתי, אני מקווה, בתחום ההדרכתי ואני מאמין ומקווה שהצלחתי להפוך אתכם למדריכי על… ובעניין הנתינה – רק שתדעו שההדרכה איתכם תרמה לי המון. הרבה זמן לא הרגשתי כזה מועיל כמו שהרגשתי במחיצתכם… באמצעות המשובים שלכם, התגובות שלכם, ההבעות שלכם למדתי להשתפר ולהתייעל בפן הצופי, מה שהשפיע והועיל לי בחיי היומיום."

חבריו הרבים של ניב ליוו אותו מלימודיו ביסודי, דרך הגימנסיה, הצופים והצבא. הוא הרבה להופיע עמם בטקסים ובאירועים, בילה עימם רבות והשרה עליהם מביטחונו העצמי, שמחת החיים שלו והשאיפה לשלמות בכל.

בחודש יולי 1998 התגייס ניב לצה"ל. בשנתו האחרונה בתיכון הוא עבר קורס הכנה לצבא, היה ב'דיאטה של כושר' כדברי חבריו, ואכן ניב התקבל ליחידת 'דובדבן' כפי שרצה. היה לוחם מסור ואהוב, איש צוות למופת. במהלך שירותו עבר ניב קורס מ"כים, קורס סמלים וקורס בהדרכת קרב מגע. סיפר מיקי, מפקדו: "ביחידה ביצעת עם הצוות פעילויות מבצעיות רבות, פעילויות שרובן ככולן אינן ידועות ולעולם לא יכירו אותן, פעילויות שרק אנחנו מכירים את תרומתן לשקט הקיים לעם ישראל."

מפקדו של ניב, סא"ל מיכאל כותב: "ניב היה לוחם מוכשר מאין כמוהו, לוחם שהשקיע רבות כדי להיות הטוב ביותר והפגין יכולת גבוהה בהדרכת צוותו. בכך היווה דוגמה לכלל הצוות, או כפי שאמרו מפקדיו: 'חלומו של כל מפקד'. לאור יכולותיו אלו עבר ניב הכשרות רבות לפיקוד והדרכה. בצד איכויות מקצועיות אלו, היה ניב אהוד מאוד על כלל הלוחמים בצוות וביחידה. הוא בלט בשמחת החיים שאיפיינה אותו, בעשייתו היומיומית וביכולתו לרתום אנשים למטרה משותפת."

ביום כ"ו באב תש"ס (26.8.2000) נפל ניב בפעילות מבצעית בשומרון. הוא נהרג במהלך חילופי אש בעת פעילות לתפיסת מבוקשים בכפר עצירה-א-שעמלייה. איתו נהרגו: סמ"ר רועי אבן-פילשטיינר וסמ"ר לירון שרביט.

בן עשרים היה ניב בנופלו. לאחר מותו הועלה לדרגת סמ"ר. הוא הובא למנוחות בבית- העלמין הצבאי בקרית שאול. הותיר אחריו הורים ושני אחים.

כתב למשפחה הרמטכ"ל, רא"ל שאול מופז: "ניב היה לוחם למופת, שקול ונועז, אשר הפגין אחריות רבה ומקצועיות יוצאת דופן בכל אשר עשה. לניב היו חברים רבים ביחידה, הוא ידע ליעץ ולהיות חבר נאמן לסובבים אותו גם בשעות הקשות. דמותו המיוחדת תלווה אותנו, את מפקדיו, עמיתיו ושאר מוקיריו בגאווה, כאב וגעגועים. הלב דואב על אדם צעיר, לוחם מוכשר, שנהרג. הצער עליו מצא מקום בתוך לבי."

ספדו לניב חברי הצוות: "אתה החייכן שתמיד ידעת לצחוק, לתת את המלה הטובה בזמן הנכון. אתה שתמיד רצית להיות ראשון, ולהיות במרכז העניינים. אתה שאף פעם לא פחדת על עצמך, ותמיד נתת לאחרים כל כולך. אבל המלים פשוט לא יתארו את ניב. מי שלא ידע את מותו של בן משפחה, לא יידע זאת לעולם."

כתבו חניכיו של ניב בצופים, ערב גיוסם לצה"ל: "ניב, אין לך מושג כמה אנחנו רואים אותך לפני כל מה שאנחנו עושים, בהדרכה, בצופים, כל פעם שאנחנו מתכופפים עם גב ישר והרבה מעבר. את השנה האחרונה שלנו אנחנו מקדישים לך, למצוינות שחינכת אותנו. אנחנו מבטיחים להמשיך לפי כל מה שלימדת אותנו, ולהיות הכי טובים שאפשר. כמוך."

נפרדו מניב סבתו וסבו: "נכדי הבכור, גאוות המשפחה, גאוותם של סבתא וסבא. תמיד מצלצל, תמיד מבקר, תמיד שם כשצריכים אותו. בחור מקסים ויפהפה, מושא הערצה לכולם. בן טוב, נכד טוב, חבר טוב, אהבתנו, גאוותנו ונשמתנו. תמיד היה משכמו ומעלה, צנוע, מכיר תודה ומשרה את נוכחותו הקורנת על כל הסביבה. פרח שנקטף בשיא פריחתו, סתם כך. היית שלנו ותמיד אהבנו אותך ותמיד נאהב. תהיה בלבנו לנצח."

פינת הנצחה

ניתן לשתף אותנו בסיפורים, תמונות וקטעי מידע דרך כפתור ״שתפו אותנו בסיפור״ בתפריט העליון

היה מדריך בולט ביותר ונערץ בשבט סיים כמדריך קורס שכבת ט'.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו אותנו בסיפור
ניתן להעלות מספר תמונות אם רוצים, עד 10 תמונות בפורמט jpg או png במשקל מקסימלי של 2MB.