נחום (אומי) גולדברג ז"ל

נפל ביום י"ח בסיון תשמ"ב
06/09/1982

מידע כללי

מין
זכר
בן
23בנופלו
דרגה
יחידה
הנהגה

בן רחל ודניאל, נולד ביום י"ג בניסן תשי"ט (20.4.1959) בירושלים. בגיל 5 נסע עם הוריו לניגריה, שם שהו שלוש שנים. כשחזר ארצה החל את לימודיו בבית-הספר היסודי "בית הילד". מגיל 9 למד נגינה והתמיד בה עד היותו בן 15. כן הצטרף בגיל צעיר לתנועת הצופים – שבט מודיעין, גדוד עציון – ופעל בתנועה זו עד התגייסותו לצה"ל. בגיל 14 הקדיש שנה תמימה להדרכת קבוצת נוער במצוקה בשכונת מוסררה בירושלים. הוא אהב ספרות יפה והתעניין בגיאוגרפיה ובהיסטוריה.

בשנת 1974, בגיל 15, יצא בשליחות תנועת-הצופים לארצות-הברית, להדריך שם נוער. כעבור שנתיים, ב-1976, נבחר לייצג את צופי ישראל בכנס הג'מבורי שנערך לרגל שנת ה200- להיווסדה של ארצות-הברית.

נחום השלים את לימודיו בבית-הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית בגיל 17, שנה לפני מועד גיוסו לצה"ל. את השנה הזאת הקדיש ללימודים בפקולטה למשפטים באוניברסיטה.

בשנת 1977 התגייס לצה"ל ושירת בגדוד צנחנים. סיים בהצטיינות קורס מ"כים ועלה לדרגת סמל, אחרי כן יצא לקורס קצינים. סיים את הקורס בשנת 1979 וחתם על שירות קבע כסג"ם. כעבור שנה הועלה לדרגת סגן. הוא השתחרר מצה"ל בשנת 1981 ונשא לאשה את חברתו אביגל לבית מילסון.

על התפתחותו של אומי מילדות לבגרות סיפרו חבריו הקרובים: "ראינו אותו גדל ונעשה לאיש, בעל אחריות, מסירות, נכונות לעזרה לזולת ומלא אהבה לארץ ולעם – אלה היו ערכים שאומי היה מקיים יום-יום. הייתה בו מידה רבה של סובלנות וכבוד לזולת… היה חרוץ, מתמיד, מסור לתפקיד ומוכן לסבול למען מטרות חשובות. הוא אהב את החיים ושמח בהם. ידע לברור את הטוב והיפה שבהם, ליהנות מספרים, ממוסיקה ומנופים יפים. הוא הגשים במעשיו וביחסו לבני-אדם את הטוב שאנו מצפים ומייחלים לו". חברו, שלמד אתו באוניברסיטה, סיפר עליו: "הוא הקרין אמינות וכנות ללא גבול. סבלנותו ונכונותו לעזור תמיד הקנו לו ידידים רבים". את אומי איפיינו יותר מכל אנושיותו והרוגע הפנימי שהפיץ סביבו. הייתה בו בגרות ובשלות נפשית מעל ומעבר לגילו.

עם שחרורו מצה"ל החל לעבוד במשמר האזרחי. על שירותו זה סיפרו הממונים עליו: "הוא היה אחד מן הפעילים הטובים ביותר. התבלט מתחילת עבודתו כקצין מוכשר, מסור, שקדן ורציני".

במלחמת שלום הגליל גויס למילואים ופיקד על פלוגת צנחנים. ביום י"ח בסיוון תשמ"ב (9.6.1982) התקדם עם יחידתו לכיבוש עמדה שלטת בכפר עין זחלתא בלבנון. על קרב זה ועל נפילתו של אומי סיפר מפקד הגדוד: "הוא הוביל את חייליו לחלץ חיילים מפלוגתו, שנפגעו במהלך כיבוש גבעה. בכל שלבי החילוץ נורתה אש עזה לעבר הפצועים שהיו פזורים בשטח ולעבר מחלציהם. אומי נפגע אנושות במהלך החילוץ ונפל. חבריו נלחמו 4 שעות לחלצו מן השטח מוכה-האש, וגם במהלך חילוץ זה נפגעו אחדים מחייליו. אומי היה אהוד על פקודיו כחבר וכמפקד, המבצע את תפקידיו תוך אמונה שלמה בדרכו ובמעשיו".

שר הבטחון אריאל שרון כתב עליו לרעייתו, להוריו ולאחותו: "הוא היה קצין מקצועי, שהשקיע מרץ רב, תוך הקפדה על ביצוע כל משימותיו. היה אהוד על חבריו, עצמאי, אפשר היה לתת בו אמון מלא בכל התחומים".

בן 23 היה בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו רעיה, הורים ואחות.

פינת הנצחה

ניתן לשתף אותנו בסיפורים, תמונות וקטעי מידע דרך כפתור ״שתפו אותנו בסיפור״ בתפריט העליון

חדר צופיות על שמו

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו אותנו בסיפור
ניתן להעלות מספר תמונות אם רוצים, עד 10 תמונות בפורמט jpg או png במשקל מקסימלי של 2MB.