ישראלה (אלצ'ו)  וינברג ז"ל

נפלה ביום כ"א בתשרי תש"ל
03/10/1969

מידע כללי

מין
נקבה
בת
19בנופלה
יחידה
שבט
הנהגה

בת אברהם ונחמה. נולדה ביום ד' באב תש"י (18.7.1950) בראשון לציון, למשפחה ותיקה מבוני הארץ. למדה בבית הספר היסודי "חביב" ובגימנסיה הריאלית – שניהם בראשון לציון. מנעוריה ועד סוף כיתה י' הייתה חברה בתנועת "הצופים"ץ היא שימשה כמדריכה בתנועה, ארגנה מופעים שונים בחגים, בשמחות ובאירועים מיוחדים אחדים. את החוש להדרכה ירשה ישראלה מאמה, שהיתה מדריכה חקלאית במשק הפועלות שבנחלת יהודה. בבית הספר היסודי ובבית הספר התיכון הייתה תלמידה מצטיינת וכל המורים, החברים והמכרים אהבוה. לפי בקשת בתי ספר, מוסדות ציבור וחוגים שונים, בעיר ובסביבתה, הייתה נוהגת לסייע בארגון מסיבות על ידי נגינה, שירה, משחק ומערכונים. נראה, כי היממה בת עשרים וארבע השעות, צרה היתה מלהכיל את כל מעשיה, פעולותיה וכשרונותיה. בזמן חופשה מלימודיה הייתה מדריכה בקייטנות ילדים. לאחר מלחמת ששת הימים התנדבה ללכת לבתי חולים, נדדה ממחלקה למחלקה עם האקורדיון, שבו ניגנה עוד משחר ילדותה, וסייעה בעידוד חיילים פצועים. אך מעולם לא הזניחה את לימודיה, למרות פעילותה הענפה, והמשיכה לצאת גם לכל הקורסים, המחנות והטיולים. בכל שנות לימודיה הייתה חברה בוועד הכיתה ודאגה לטובת חבריה. בקרב משפחתה הייתה פעילה והקדישה מזמנה וממרצה לכל – לזה במתן תשורה ליום ההולדת, לזה במשלוח ברכה בכתב. היא נטלה על עצמה כל תפקיד וכל משימה, כגון קישוט הבית בחגים, הכנת סוכה, קטיף הפרי הבשל בחצר ביתה, סריגה וכיוצא באלה. לפני גיוסה סירבה להיענות להצעה להמשיך בלימודים באוניברסיטה ואמרה: "אלמד רק לאחר שירותי בצה"ל".

גויסה לצה"ל באוקטובר 1968. ישראלה חלמה על שירות קרבי בחזית וכאשר הוצבה לחיל השריון בעמדה קדמית הייתה מאושרת. כל תפקיד שהוטל עליה מילאה במסירות, בנאמנות ובחריצות ועל כך זכתה להערכתם ולהוקרתם של מפקדיה וחבריה. לאחר שחרורה מצה"ל ביקשה ללמוד עבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים, כדי לעזור לילדים קשי חינוך. כאשר אמר לה אביה כי משימה קשה היא לוקחת על עצמה, ענתה ישראלה: "אני יודעת, אבא, אבל שם מקומי. רק כך אוכל להביא תועלת למוכי גורל ובוודאי אבוא על סיפוקי". באישיותה באו לידי ביטוי הפשטות, המסירות ללא גבול, תום הלב, ידידות אמת ומצב רוח עליז. ביום כ"א בתשרי תש"ל (3.10.1969), נפלה בעת מילוי תפקידה. הובאה למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בראשון לציון.

הוריה הנציחו את זכרה בחוברת, שהוציאו לאור לאחר נפילתה; בהקמת גינה עם ספסל לימוד בשביל תלמידי בית הספר "חביב" בראשון לציון; בתרומה שניתנה למחלקת הילדים בבית החולים אסף הרופא; בפינה במועדון תנועת "הצופים" בראשון לציון ובגן ילדים עירוני בשם "ישראלה" שנקרא לזכרה. כן הקימו ההורים על שמה קרן מלגות לתלמידים נצרכים בבתי ספר על-יסודיים, באמצעות לשכת "בני ברית" – מיסודו של רוטשילד – ביל"ו וקרן על שמה בקופת "גמילות חסד" שליד "בני ברית".

פינת הנצחה

ניתן לשתף אותנו בסיפורים, תמונות וקטעי מידע דרך כפתור ״שתפו אותנו בסיפור״ בתפריט העליון

ישראלה מונצחת בחדר זיכרון ובגן הנופלים של השבט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו אותנו בסיפור
ניתן להעלות מספר תמונות אם רוצים, עד 10 תמונות בפורמט jpg או png במשקל מקסימלי של 2MB.