יצחק (איציק) מאור (מרוקו) ז"ל

נפל ביום י"ג בתשרי תשל"ד
09/10/1973

מידע כללי

מין
זכר
בן
23בנופלו
דרגה
יחידה
הנהגה

יצחק (איציק), בן רבקה ונתן, נולד ביום ט' בניסן תש"י (27.3.1950) בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי על-שם רמז בחיפה ובבית-הספר בגבת. אחרי-כן המשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון "בסמ"ת" ובבית-הספר "נהריים" בחיפה. איציק היה חבר בתנועת "הצופים", בשבט "משוטטי בכרמל" וברבות הימים הדריך בקן והקדיש לו את מיטב זמנו ומרצו. חובב ספורט היה, נלהב לשחייה, ואף צלח את הכינרת. הוא הרבה לטייל ברחבי הארץ, ברכב וברגל. חברו מספר עליו: "יצחק היה אופטימי, בעל ביטחון עצמי ואהב לעזור לחבריו. עקשנותו והתמדתו בלימודים הביאוהו לכך, שתוך תקופה קצרה נהפך לאחד התלמידים המצטיינים". הוא התכונן ללמוד בפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון.

יצחק גויס לצה"ל בסוף יולי 1969 במסגרת גרעין הנח"ל "מגל", שהתעתד להשלים את משק חצרים. לאחר הטירונות השתלם בקורס צניחה, בקורס מ"כים של הנח"ל בגליל והמשיך שם בצוות ההדרכה, ובקורס קציני חי"ר בבית-הספר לקצינים. הוא היה קצין מסור, חברותי ואהוד, בעל יוזמה, בגרות אישית, יכולת מקצועית וידע רב בנושאי חיל הרגלים.

במלחמת יום-הכיפורים השתתף יצחק בקרבות הבלימה נגד המצרים, שצלחו בהמוניהם את תעלת סואץ. ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973) נפל יצחק בקרב במעוז "חיזיון", ליד גשר פירדאן שלגדת תעלת סואץ. תחילה נחשב כנעדר, אחרי-כן הוכרז חלל שמקום קבורתו לא נודע. לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו אם ושני אחים. על גילוי אומץ-לב הראוי לשמש מופת, הוענק לו "עיטור המופת". וזה נוסח תעודת העיטור: "סגן יצחק מאור ז"ל היה סגן-מפקד מוצב "חיזיון". מוצב זה עמד מול ראש-הגשר העיקרי של המצרים בגזרה המרכזית, כשנמצאים בו פחות ממספר אנשי מחלקה אחת של לוחמינו. בהתקפה הראשונה נפגע קשה מפקד המוצב. סגן יצחק מאור ז"ל נטל את הפיקוד לידו והצליח להדוף את ההתקפה הראשונה – ולכוחותינו אבדות רבות. כעבור זמן הצליח כוח מצרי לחדור למוצב והתפתח קרב פנים אל פנים. סגן יצחק מאור ז"ל בעצמו הסתער על המצרים ברימונים וניסה להודפם. המוצב, בפיקודו של סגן יצחק מאור ז"ל, החזיק מעמד עד יומה הרביעי של המלחמה, תחת עשרים-ואחת התקפות חוזרות ונשנות של המצרים, עד שנפל. במשך כל הקרבות גילה כושר מנהיגות מעולה ואומץ לב למופת".

אחד מפקודיו כתב: "כולנו אהבנו את איציק בשל טוב לבו ומזגו הנוח. אנו נזכרנו כאדם טוב, אדם חביב ולוחם קנאי בשעת הקרב".

המרכז ללימודים קדם-אקדמאיים (המדור ללימודי-חוץ של הטכניון) הוציא לאור חוברת לזכר תלמידי המרכז, ויצחק בתוכם; חבריו נטעו לזכרו חורשה בחיפה והקימו, במו ידיהם, אנדרטה הנשקפת על הנוף היפה שאהב, נוף הכרמל; כאשר קיבל את "עיטור המופת" פורסמה בעיתון "במחנה" רשימה עליו בשם "גל שאין לו סוף".

פינת הנצחה

ניתן לשתף אותנו בסיפורים, תמונות וקטעי מידע דרך כפתור ״שתפו אותנו בסיפור״ בתפריט העליון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו אותנו בסיפור
ניתן להעלות מספר תמונות אם רוצים, עד 10 תמונות בפורמט jpg או png במשקל מקסימלי של 2MB.